מהפכנותה של שירת ביאליק הייתה ביצירתו של דיבור על עולם הרגשות האנושיים – רגשות שלא היה להם פתחון פה בשירה העברית והיהודית. שירת ביאליק נתנה מילים ועולם לצער הפרטי הכמוס ביותר, לאושר הילדותי, לדיכאון ההרסני, החונק, לזעם ולחדוות הארוס החוגגת

ספר זה אולי לא יחתום את הוויכוח על כוכבים בחוץ, אבל הוא יתעל אותו לאפיק מחשבה חדש, לשיח רחב אופק ומדויק יותר מזה שהתנהל בו עד כה; שיח זה יחשוף את מה שיכול להתגלות בספר דווקא בימינו אלה, ימי המשבר הגורלי ביחסי האדם עם הטבע והסכנה הגוברת לשלמותו של צלם האדם.

הספר נולד מניסיון שערכו הסופרת רונית מטלון וחוקר הספרות אריאל הירשפלד, לכתוב יחד רומן בהתכתבות. עלילתו הבדיונית של הרומן לא נקבעה מראש וכל אחד מהכותבים חייב היה להמשיך את הסיפור מן המקום שבו נעצר המייל הקודם, מבלי לדעת את סופו.