בימי הסקאדים מסייר המשורר אריה סיון בעיר מולדתו העזובה למחצה ומוצא מזוודה זרוקה ובה מחברות מצהיבות בנות 60 שנה. מסתבר שזהו סיפורו של בלש פרטי, שנשכר לגלות את עקבותיו של נעדר, רודף נשים תל אביבי ידוע לשמצה. במהלך החקירה נקלע הבלש לתסבוכות פוליטיות וארוטיות ומוצא עצמו בעולם צללים מתעתע ומסוכן, שהוא גם קרנבל של מסכות וחילופי זהויות, חידלון והתחדשות. הפרשה כולה מסופרת בגוף ראשון ומעלה באוב גלריה של דמויות ומקומות בתל אביב של הימים ההם.
אריה סיון פירסם עד כה 8 קבצי-שירים. ספרו האחרון כף הקלע (הקיבוץ המאוחד, 1989) זכה בפרס ברנר לשנת תשנ"א.