דיל סיגלית

ד"ר סיגלית דיל ילידת ותושבת חולון, גדלה בבית ציוני והתחנכה על אהבת התנ"ך, האדם והארץ.
בנוסף להיותה סופרת ילדים ונוער אהודה, סיגלית הינה עורכת-דין במקצועה (בוגרת המרכז הבינתחומי בהרצליה), וכן רואת-חשבון (בוגרת המסלול האקדמי של המכללה למנהל). מידי פעם חוטאת סיגלית אף בכתיבה עיתונאית.
סיגלית נבחרה לאשת השנה 2006 בתחום הספרות על שפרצה דרך בז'אנר הפנטזיה לבני הנוער .
בראיונות שונים שנתנה סיגלית, סיפרה כי מקצועותיה כעורכת דין וכרואת חשבון הינם לצרכי פרנסה בעוד כתיבת ספרים הינה לנפש ולנשמה.
לדברי סיגלית, מאז שהיא זוכרת את עצמה, אהבה לספר סיפורים, עוד לפני שידעה לכתוב. היא נהגה לכתוב את הצגות ומחזות בית הספר היסודי "ישורון" בו למדה, ולספר סיפורים דמיוניים שהמציאה ממוחה הקדחתני לכל מי שחפץ היה לשמוע. במסגרת לימודי התיכון בבית ספר "יבנה" בחולון, זנחה סיגלית את עולם הספרות והתמקדה במקצועות ריאליים במגמה ריאלית-כימית-ביולוגית.
בהיותה סטודנטית לראיית חשבון בתקופה המתוחה של המבחנים, מצאה סיגלית פורקן בכתיבה ספונטאנית של שעון הקסמים שהפך לספרה הראשון, והצלחתו הביאה להוצאת ספרים נוספים, שראו אור בהוצאת עם עובד. את ספרה השני תלתלים מכושפים כתבה במהלך לימודיה בפקולטה למשפטים. ספרה הפנימייה שלא הייתה יצא לאור בסמוך לספרה המשפטי שכתבה כעורכת דין בנושא חופש הביטוי בתקשורת. לאחר מכן כתבה סיגלית את הספרים אנשי הקירות, וטירת כחולי העין, וספרה השביעי הבובה יצא לאור בשנת 2008. ביוני 2011 יצא לאור ספרה השמיני המכשף האפגני וב־2013 יצא לאור ספרה התשיעי לכודים באפלה. באוגוסט 2015 יצאה בעם עובד מהדורה מחודשת ובה איורים מרהיבים לספרה מ־1999 שעון הקסמים. ב־2016 יצא הספר לב של עץ, וב־2019 יצאו הספרים היונה שסבלה מפחד גבהים ואפלות.
ספריה זכו להצלחה רבה, לביקורות חיוביות והם יצאו במהדורות נוספות. ספריה מהווים פריצת דרך בסיפורת הישראלית והם מיועדים גם לבני נוער אשר אינם אוהבים לקרוא.
פאר פרידמן, המבקר הספרותי של מוסף שבת במעריב, משבח את יכולותיה של סיגלית "לספר סיפור סוחף...אשר בני נוער צעירים ייהנו ממנו, גם אם יאבדו בגללו רגעי שינה יקרים". הוא אף מברך על כך שספרה האחרון של סיגלית בא למלא את החסר בספרית המסתורין הישראלית לבני הנוער.
סיגלית דיל, ד"ר למשפטים, עו"ד, רו"ח וכתבת לענייני משפט, השבויה בעולם של בתי-משפט וחשבונות, בחרה בכתיבתה לנדוד לעולמות מסתוריים של אגדות קסומות וכשפים והיא משתפת בכך אף את הקוראים.
"בזמן הכתיבה הלילית, אני חשה כמו צפור הפורשת כנפיים ועפה", מגלה סיגלית, "ברגע שאני מתיישבת אל מול המחשב, אני רואה סרט מתח מול עיניי, אותו אני מתארת בהנאה. הדמויות מקבלות חיים משל עצמן, והסוף הוא לא תמיד כפי שתכננתי".
כמי שעסקה בעברה בהוראה וכמי שחשוב לה להשיב את ילדי "עם הספר" למודעות הקריאה, נוהגת סיגלית - לבקשת הורים ומורים - להקדיש מזמנה למפגשים חווייתיים ואיכותיים עם תלמידים בבתי ספר שונים ברחבי הארץ ולחשוף בפניהם את עולמו המופלא של הספר.
התגובות הנלהבות שמקבלת סיגלית מקוראיה והביקוש לעוד ועוד ספרים – מעודדים ומדרבנים את סיגלית להמשיך ולכתוב ספרי מתח ופנטזיה נוספים.
כבת זקונים של איש אצ"ל, עליו סיפורי גבורה רבים, היא מסכמת: "כל פועלי הוא בזכות הוריי ובזכות החינוך שקיבלתי מהבית".