ספר הביכורים המיוחד הזה מציע מבט מקורי על משבר האקלים,
בעולם שבו הטבעי והעל־טבעי מתערבבים
רן בן־נון | ידיעות אחרונות | 24 שעות | יולי 2022
טזמניה, האי הגדול והמסתורי שמדרום לאוסטרליה, הוא מקום של אגדה ומיתולוגיה, עולם שבו האדם פוגש את החיה ואת הבריאה, שבו הטבעי נמהל בעל־טבעי בחיבור קוסמי רוחני שאינו ניתן לניתוק. העולם הזה נתון בסכנה ועל כך כותר רובי ארנוט בספר הביכורים הכה מיוחד שלו, "להבות".
הוא כותב על בנות משפחת מקאליסטר, שחוזרות אל האי זמן לא רב לאחר מותן כשהן עטורות צמחיית טחב מוזרה כדי לפתור עניינים לא סגורים. שרלוט, בת הדור הבא של המשפחה, התברכה או קוללה במתת הבעירה הספונטנית, והעלילה המעגלית והמתוחכמת תלווה אותה לאורך מסע בריחה שהוא גם טקס חניכה נפשי, בדרך להפיכתה למי שהיא, דמות גדולה מהחיים, וגם קצת מהמוות.
ארנוט עוקב אחר הגיבורה שלו באמצעות רצף של דמויות מספרות המביטות בה ממרחקים שונים בהתפעמות, בחשש, בתהייה, בהערצה, ולבסוף גם באהבה. ליוויי, אחיה של שרלוט, מחליט לשנות את גורלה: הוא יכין עבורה ארון מתים, כך שגופתה לא תישרף והיא לא תשוב לאדמה לאחר מותה בעוד מופע בעירה. מודעת לטיפשיות המדהימה של המהלך, שרלוט מחליטה לברוח כל הדרך אל אביהם הנעלם, שדמותו האניגמטית מטילה צל כבד על קורות המשפחה.
רצף הדמויות המספרות הולך ומסתחרר אל הגבולות המרוחקים של המציאות והדמיון: חולדת המים שפרוותה אמורה לרפד את ארונה של שרלוט, בונה הארון הקריפי, הבלשית המגניבה שליוויי שוכר כדי לעלות על עקבותיה של אחותו, בעל החווה הצפונית שאליה היא מגיעה במסעה, ולבסוף ניקולה, אהובתה של שרלוט, היחידה שביכולתה לשכך את האש המפעמת בתוכנ ומאיימת להתפרץ. לא במרקה, אהבת הנשים היא זו שתנצח את הפטריארכיה הגברית, שהתעללה באדמת האי המקודשת.
בין השורות, במסר התת־הכרתי, "להבות" הוא טקסט אקו־טרוריסטי בועט ובריא, שבו הכל מתחבר להכל, והאנושות והאלוהות משתפות פעולה כדי לתקן את החורבן שהמיט האדם הלבן על הבריאה היפה, הנשית. בסופו נותר רק להתפלל שעדיין לא מאוחר מדי.
.jpg "עטיפה - להבות | רובי ארנוט")
