מפנה דרמטי התחולל במשק הישראלי מאז הנהגת תכנית הייצוב ב-1985. שינוי יסודי ועמוק בתפישה הכלכלית של קובעי המדיניות ניצב בבסיסו של מיפנה זה: ממשק שבו יש לממשלה מעורבות ניכרת בכל תחומי הפעילות הכלכלית לכלכלה המתבססת יותר ויותר על כוחות השוק. תכלית הרפורמות שהונהגו היתה לשפר את יעילותה של הסביבה הכלכלית שבה פועלות החברות העסקיות בישראל. המאמרים שקובצו בספר מתארים את הרפורמות ובוחנים את השינויים שחלו בעקבות הנהגתן. תמורות גיאופוליטיות שהתרחשו בתקופה הנסקרת תרמו אף הן את חלקן להתפתחותו של המשק: התפרקות ברית המועצות וגידול ממדי העלייה לישראל בעקבות כך, והסכמי השלום שפתחו שווקים חדשים למשק הישראלי ויצרו בסיס להעמקת השקעות ההון של זרים במשק הישראלי.
כותבי המאמרים בספר מנתחים בהרחבה ובפירוט את ההשלכות החיוביות של המדיניות המקרו-כלכלית החדשהף את הרפורמות המיבניות ואת השפעת התמורות הגיאופוליטיות של הצמיחה, התעסוקה, השכר, האינפלציה, מאזן התשלומים והשינויים במבנה הענפי, ובראש ובראשונה התרחבות תעשיית ההי-טק. הכותבים אינם מתעלמים מן המחיר הכבד שתבעה תמורה זו, ובעיקר בהעמקת אי-השוויון בחברה.
טובי החוקרים של כלכלת ישראל מן האוניברסיטאות – העברית בירושלים, תל אביב ובן-גוריון – ממחלקת המחקר של בנק ישראל וקרן המטבע הבינלאומית, חברו יחדיו לעשייתו של ספר חשוב זה. כלכלנים, אנשי עסקים וקובעי מדיניות במשק הישראלי ימצאו בספר זה חידושים והארות. חוקרים וסטודנטים המתמחים במקרו-כלכלה, בכלכלה מוניטורית, בשוק העבודהף בסחר הבינלאומי ובארגון תעשייתי ידרשו לו כספר חובה בנסיונם להבין את אופיה והתפתחותה של כלכלת ישראל.