"אחרי שלושים שנות נישואים המילה "הפוגה" הספיקה כדי להפוך אותי למטורפת שמחשבותיה מתפרצות, ניתזות ומתנגשות אלה באלה כמו גרעיני פופקורן באריזה למיקרוגל."
בעלה של מיה זה 30 שנה, מדען מוח מהולל, הופך את עולמה כשהוא מודיע לה שהוא זקוק ל"הפוגה" ביחסיהם. מיה מתמוטטת ומתאשפזת, ועם שחרורה שוכרת לעונת הקיץ בית בעיירת הולדתה במיניסוטה שבה מתגוררת עדיין אמה.
שם תתחיל המשוררת הפגועה אך המתאוששת לטוות שוב את קשריה עם עולמות נשיים שונים: חמש ה"ברבורות" חברותיה הישישות של האם, שכנה צעירה מטופלת בילדה קטנה ומצחיקה, בתינוק קטן ובבעל זועם, קבוצת נערות שהיא מנחה בסדנת שירה ונעשית מעורבת בהתבגרותן רצופת המהמורות - מגוון רחב של תחנות ושל אפשרויות ומחסומים בחיי אישה.
ברגישות אין קץ אך גם בקלילות ובעיקר בלי שמץ רגשנות מגוללת הוסטוֶט את סיפורו של קיץ ללא גברים.
"מרומם רוח... הרהור קליל וקופצני יותר על גברים ונשים... הוסטווט היא סופרת עשויה לבלי חת... הפרס לקוראים ניתן בתבונה החדה של כתיבתה... היא הצליחה לא לגמד את האמת על חייהן של נשים ועם זאת לא לוותר על האהבה לגברים."
(סן פרנסיסקו כרוניקל)