גרשום (גרהרד) שלום (1897-1982), הוא גדול חוקרי הקבלה והמיסטיקה היהודית ואבי תחום חקר הקבלה באוניברסיטה העברית. הוא נולד למשפחה בורגנית מתבוללת בברלין. גרהרד, לעומת משפחתו, חיפש את שורשיו וזהותו היהודית ובצעירותו נמשך לציונות. השתתף בפעילויות אנטי-מלחמתיות וכתוצאה גורש מבית-ספרו והצליח להתקבל לאוניברסיטה, אף שלא סיים את חוק לימודיו. שלום עלה לארץ ישראל בשנת 1925 במסגרת העלייה השלישית והשתלב בסגל ההוראה של האוניברסיטה העברית בירושלים, מוסד צעיר ויחידי אז. שלום הקדיש את חייו לחקר המיסטיקה היהודית ופירסם מחקרים רבים על ספר הזוהר, השבתאות והקבלה הלוריאנית. הוא פעל גם למען הידברות ביו יהודים וערבים ועמד בקשרי ידידות עם אנשי שם רבים בתקופתו, ביניהם ולטר בנימיו שעליו ועל קשריו איתו אף פירסם ספר. גרשום שלום זכה בפרס ישראל למדעי היהדות. מספריו בעם עובד, שהוציאה את מרבית כתביו: מחקרי שבתאות, מחקרי קבלה, עוד דבר, ורציפות ומרד.