עדי אופיר הוא פרופסור חבר במכון כהן להיסטוריה ופילוסופיה של המדעים והרעיונות באוניברסיטת תל אביב ועמית במרכז ללימודים מתקדמים, מכון הרטמן, ירושלים.
תחומי העניין העיקריים של פרופ' אופיר הם פילוסופיה קונטיננטלית מודרנית ובת זמננו, אתיקה, פילוסופיה פוליטית ותיאוריה ביקורתית. הוא כתב על הוגים בולטים במאה העשרים כפוקו, ליוטאר, ארנדט, לווינס ואגמבן וכן על היבטים שונים של תרבות וחברה בישראל.
בספרו לשון לרע, שיצא בהוצאת עם עובד, 2000, הוא מציג קווי מתאר ל"אונטולוגיה מוסרית" המבוססת על הבנת ייצורן והפצתן בחברה של "רעות" (אובדן, נזקים, פגיעות, סבל וסיכונים) ומציע פרשנות חדשה למושגי הרוע והעוול. עבודת ההווה (הקיבוץ המאוחד, 2001) הוא אסופת קריאות דה-קונסטרוקטיביות של טקסטים ואירועים שהותירו את רישומם על התרבות הישראלית בת זמננו. לאחרונה פרסם, יחד עם אריאלה אזולאי, את ימים רעים (רסלינג, 2002) – אסופת מאמרי ביקורת על המצב הפוליטי הנוכחי בישראל.