דורית אורגד היא ילידת תרצ"ז, גרמניה, מגיל שנתיים בישראל. נשואה ואם לשלוש בנות. ילדותה ונעוריה עברו עליה בנתניה. בצבא שירתה בתפקיד מדריכת גדנ"ע ובתום השירות למדה כלכלה וסוציולוגיה באוניברסיטה העברית בירושלים ועבדה בהדרכת נוער ובהוראה. לאחר הולדת בנותיה עסקה בעיתונאות ובכתיבה ספרותית והמשיכה את לימודיה בפילוסופיה יהודית לתואר שני ושלישי. עם קבלת הדוקטורט לימדה, בצד כתיבת ספרות יפה, במוסדות להשכלה גבוהה. כיום היא מנחה סדנאות לכתיבה יצירתית, מרצה על ספריה במפגשים ספרותיים, כותבת פרוזה ושירה למבוגרים.
ספריה של דורית אורגד מיועדים לקוראים החל מגיל הגן ועד לתלמידי תיכון ומבוגרים. הנושאים שהיא עוסקת בהם בספריה מגוונים- ההתייחסות לעולים חדשים, לחריגים, למי שנתקל בקשיים מסיבות שונות, בזכות שיש לאדם (גם אם הוא "אדם קטן") לכבוד. אחדים מספריה מבוססים על פרקים מעניינים מתולדות חיי העם היהודי. ספרים אחרים מביאים סיפורים מן ההווי הישראלי ומעלים שאלות אקטואליות, אישיות וחברתיות. ארבעה עשר מספריה מספרים על חוויות הקשורות לבעלי חיים. סיפורי האגדות שלה עוסקים בנושאים אוניברסליים, כגון- צורת ממשל הולמת, מהות החברה, קנאה בין אחים, דעות קדומות ועוד.
הוענקו לה פרסים ספרותיים רבים: פרס זאב על "הנער מסיביליה", פרס ברנשטיין על "שני חברים בממלכת הצלבנים", פרס אדריאן תומס על "אל מקום חדש", פרס מצעד הספרים מטעם משרד החינוך והטלוויזיה החינוכית על "קצינת אימוץ" , פרס האגודה להבנה בינדתית בישראל על "ידידות במבחן" ו"בשעת מבחן", פרס מדן על "אבטיחים שלא בעונה" פרס אשמן על "סוכת הגפנים של פיאנדו", פרס ראש הממשלה לשנת תשנ"ט על מכלול ספריה, פרס הדסה וקרן חיפה על "סודות אפלים", פרס יד ושם על "הלב שחיפש, הלב שמצא", ופרס מצעד הספרים של חטיבות הביניים. ספריה הרבים מתורגמים לשפות רבות.
בהוצאת עם עובד ראו אור ספריה:
מי ינחש את שמי? (2002) ופגע וברח (2003).