ספר זה עוסק בנושא שלא נחקר עד כה: התשתית הרעיונית הדתית של הציונות הדתית. טיעונו המרכזי הוא, שהוגי הציונות הדתית לא ראו מעולם בתפיסתם צירוף רגיל של דתיוּת וגישה ציונית. הם סברו, שהיות ציוני דתי משמעו יצירת טיפוס דתי מסוג חדש, המוּנַע על־ידי תפיסות תיאולוגיות מובחנות. ההשתייכות למחנה הציוני הדתי משמעה לפיכך בחינה מחודשת של המונחים המסורתיים המהותיים ביותר. הציוני הדתי שואל: אמונה מהי? כיצד תוּגדר המהות האלוהית? מהן אורחות ההשגחה? ועוד ועוד. חיבור זה טוען על־יסוד ניתוח המקורות הרעיוניים של הציונות הדתית, שתנועה זו חתרה לקראת יצירתה של תודעה דתית חדשה.
פרופ' דב שוורץ מלמד במחלקה לפילוסופיה באוניברסיטת בר־אילן שברמת־גן.