אָנָה רוֹתַחַת מִכַּעַס.
הִיא נֶאֱלֶצֶת לַעֲזֹב אֶת הַבַּיִת שֶׁלָּהּ, אֶת בֵּית הַסֵּפֶר וְאֶת הַחֲבֵרִים
כִּי הוֹרֶיהָ הֶחְלִיטוּ לַעֲבֹר לָגוּר בְּמוּנְוִיל, כְּפָר עַתִּיק בְּלֵב הַיַּעַר, מָלֵא סוֹדוֹת וְתַעֲלוּמוֹת.
מִיהוּ לְמָשָׁל הֶֶחָָתוּל הַַמִִּסְְסתּוֹרִִי שֶׁעוֹקֵב אַחֲרֶיהָ לְכָל מָקוֹם?
לָמָּה הוּא נִרְאֶה כְּמוֹ חָתוּל שֶׁל מְְכַַשֵֵּׁפָָה
וְ... רֶגַע!
יָָכוֹל לִִהְְיוֹת שֶֶׁהַַמְְּכַַשֵֵּׁפָָה הִִיא אָָנָָה בְְּעַַצְְמָָהּ?
אָנָה קָדַבְּרָה הִיא סִדְרַת סְפָרִים מַצְלִיחָה
שֶׁמְּכַכֶּבֶת בְּרֹאשׁ רְשִׁימוֹת רַבֵּי־הַמֶּכֶר בִּסְפָרַד.
זֶהוּ הַסֵּפֶר הָרִאשׁוֹן בַּסִּדְרָה.