בשנות הארבעים של המאה העשרים שינתה ההגות היהודית בארצות-הברית את פניה. בני הדור השלישי להגירה לא חשו עוד צורך להצדיק את האמריקניות שלהם או את יהדותם. לא הישרדותם של היהדות ושל העם היהודי ודרכי ההסתגלות אל הברה ואל התרבות של החברה הכללית הן שעמדו במוקד עניינם של ההוגים החדשים, אלא שאלות תיאולוגיות שגורות, כמו: מהו הרוע? מהו אלוהים? ובראש ובראשונה, מה יש בידי היהדות לתרום ליחיד היהודי, בן החברה האמריקנית, בהתמודדותו עם האתגרים שמציב העולם שלאחר מלחמת העולם השנייה?
דיונו המרתק של שלום רצבי בוחן, כיצד ניסה השיח התיאולוגי הזה לעצב מחדש רבים ממושגיה הקלאסיים של היהדות, ובראש ובראשונה תחומים ועניינים הנושאים מטען אתני-לאומי כמו סוגיית הסולידאריות היהודית והזיקה של היהודי בחברה האמריקנית אל ארץ ישראל ואל מדינת ישראל.
ספרו הקודם של שלום רצבי – Between Zionism and Judaism, The Radical Circle in Brith Shalom (Leiden, 2002)