בספר זה נאספות קריאות חדשות בספרות
היהודית. זו קריאת "גופים ושמות": היא עוסקת בשאלת הספרות היהודית החדשה מתוך זיקתה לסדרי המסורת ומפרשת מחדש
את נושאיה העיקריים מתוך השגחה בהוויית הגופים – גלמים ויצורים, גופי תאווה, בעלי
מומים, גופי תוגה ופצע – השבים ונזכרים בסיפור היהודי.
חיבור זה מציב מחדש את שאלת הספרות על ידי בחינת המשקעים
החומריים העמוקים של סוגיית ההתגלות ותיקון העולמות בטקסט ובסיפור העבריים. על דרך
זו המחבר בוחן בחינה מחודשת את תזת החילון ואת הדיאלקטיקה של המסורת בתחומה של
הספרות היהודית.
פרקיו של הספר עוסקים בדמויות נבחרות, כגון
"בת מלך", "הקבצן", "התלמיד", "השטן" ו"המלאך",
הנזכרות בספרות החסידות וההשכלה ובכתבי מנדלי, ברדיצ'בסקי, ביאליק ועגנון, לצד גלגוליהן
בכתבי פרויד, קפקא ובנימין. פרקים אחרים מוסבים לשאלת הפיוט, מחזורי הקינה והרעיון
המשיחי בהגותם של פרנץ רוזנצווייג וגרשם שלום. חתימת הספר היא בפרק הלומד את שתיקת
אברהם ואת תשובותיו בפרשת העקדה כפי שהן נידונות בתלמוד ובמדרש, בהגות הפילוסופית
ובתאוריה של הספרות, כדי לפרש מתווה נוסף ("ראשון
ואחרון") לשאלת הספרות היהודית החדשה.
גלילי שחר הוא פרופסור לספרות השוואתית בחוג לספרות
באוניברסיטת תל אביב.