דוסטויבסקי פיודור מיכאילוביץ'

פיודור מיכאילוביץ' דוסטויבסקי נולד במוסקבה ב־1821.
ב־1846 פירסם את ספרו הראשון, אנשים עניים, שזכה מיד עם הופעתו בהכרה רחבה.
ב־1849 נאסר בעוון השתייכות לחבורה מחתרתית־מהפכנית ונידון למוות, אך ברגע האחרון ממש, כבר בעומדו מול כיתת היורים, בוטל פסק הדין והוא נשלח לעבודת-פרך בסיביר.
במהלך ארבע שנות מאסרו השתנתה השקפת העולם שלו מקצה אל קצה, וממהפכן סוציאליסטי הוא הפך למונרכיסט מושבע ולפראבוסלאבי אדוק.
עם שובו מסיביר נפתח השלב החשוב ביצירתו, ששיאו בספרי המופת החטא ועונשו, אידיוט, שדים, והאחים קרמאזוב.
דוסטויבסקי מת בפטרבורג ב־1881.

המהמר ראה אור בהוצאת עם עובד ב־2002.
הכפיל ראה אור בהוצאת עם עובד בשנת 2008.
האחים קרמאזוב ראה אור בהוצאת עם עובד בשנת 2011.