הבכור לבית אב"י, הרואה עתה אור במהדורה מחודשת, מביא את קורות חייו של בן־ציון, בנו בכורו של אליעזר בן־יהודה, מחדש השפה העברית. לימים שינה בן־ציון את שמו לאיתמר בן־אב"י, כלומר בן אליעזר בן־יהודה. בן־ציון היה הילד הראשון בירושלים ששפת־האם שלו היתה עברית, ולכן זכה להיקרא "הילד העברי הראשון".
קשים היו חייו של "הילד העברי הראשון" בירושלים של תחילת המאה. משפחתו נאלצה להיאבק מאבק מר בדעות קדומות בעוני ובמחלות. על האב, שהיה משוגע לדבר אחד - החייאת השפה העברית – הטיל היישוב הישן חרם והיו שראו בו משוגע ממש, ועם כל זאת זכה הבן גם בכמה חוויות מיוחדות, כגון רכיבה על סוסים עם השומרים, שיט בימה של יפו וטיולים בכרכרה ואפילו ב"רכבת הגדולה" של אותם ימים.
את סיפורו המסעיר והנוגע ללב של "הילד העברי הראשון" כתבה הסופרת דבורה עומר לאחר עיון ומחקר ממושכים ושיחות עם בני משפחת בן־יהודה, וכן הטביעה בו את חותם דמיונה.
'הבכור לבית אב"י' זכה להצלחה רבה הן בקרב הקוראים הצעירים והן בקרב מורים ומבקרים למן פרסומו בשנת 1967 ועד היום. כמו כן הוא זיכה את המחברת בפרס למדן, ותורגם לאנגלית, ליפנית ולרוסית.
את המשך קורות חייו של בן־ציון מספרת דבורה עומר בספר אהבת איתמר (עם עובד 2001).