"הגווארדיה הלבנה" הוא אחד הרומאנים הבולטים של הקלאסיקה הרוסית המודרנית, והרומאן הנועז ביותר של בולגאקוב, הידוע לקורא העברי בעיקר כמחבר האמן ומרגריטה (השטן במוסקבה). שני חלקיו הראשונים של הרומאן נדפסו בכתב-העת "רוסיה" ב-1925. החלק השלישי פורסם רק כעבור ארבעים שנה.
הגווארדיה הלבנה, הקרוב ברוח כתיבתו לפרוזה האקספרסיוניסטית, הוא אחד מגדולי הרומאנים האנטי-מהפכניים שהעמידה הספרות האירופית, אם לא הגדול שבהם. המהפכה ומלחמת-האזרחים הם לדידו של בולגאקוב התגלמותו של הכאוס - קץ-העולם וחורבנו; כל מהפכה היא בגדר אסון אפוקליפטי, בין שזו המהפכה הצרפתית, הבולשביקית, או ההתקוממות הפרועה של התנועה הבדלנית האוקראינית. ולעומת זאת - האימפריה, האצולה, הכבוד האריסטוקראטי, הם בית, סדר, קוסמוס אנושי. ההתפוררות שמעצב בולגאקוב אינה רק התפוררות פוליטית המתבטאת בסחרחרת החילופים של הצבאות והכנופיות. זהו רומאן על קריסתה של תרבות, ועל כן האקטואליות שלו אינה שמורה רק לאוקראינה ולקייב.