הכובע הגבוה של אלברט

לכאורה, לא מדובר בתחפושת. לפחות לא כזו שמאפשרת למי שלובש אותה להיטמע במסך העמדת-הפנים. מדובר בסך-הכל בכובע. אך פתיחת הספר מבהירה כי מדובר בכובע גבוה במיוחד ששייך לילד מיוחד ששמו אלברט. 

מסתבר, כי להיות ילד מיוחד בעל כובע גבוה במיוחד זו אינה משימה פשוטה. אמו של אלברט קונה מכונית מיוחדת ומיטה מיוחדת עבור הילד והכובע ואף מוצאת עבורם בית גבוה במיוחד. מדובר גם בנטל אחריות כבד, שכן על אלברט לשמור על הכובע ולכן נמנע ממנו לשחק עם חבריו או להשתולל.

האם מבקשת לשמור על ייחודו של בנה ויהי מה, אך אלברט, לעומת-זאת, לא נראה תמיד מאושר כל-כך. כפולת העמודים המציגה את הגעתו לבית החדש מעציבה. על אף גובהו של הכובע, הילד קטנטן בהשוואה למבנה העצום ונראה כאילו אלברט מתקשה לשאת את כובד ייחודו.

התפנית מתרחשת כאשר הכובע עף. הרוח גזלה מאלברט את הכובע שייחד אותו וכעת הוא שוב ככל-הילדים. האיור היפה ביותר מציג את אלברט ואמו יושבים על העץ ומנסים להתמודד עם המצב החדש. הפתרון שמגיע במהרה הוא מציאת דבר חדש המייחד את אלברט: תלתליו המפוארים. אלברט משתחרר מעולו של הכובע ומוצא פורקן במשחק עם חבריו.

איוריה הנהדרים של בנזימן מצטרפים לטקסט חכם ורגיש. היא מספקת מבט מפוקח על חוויית הייחוד החשובה כל כך לילדים בגילאי ארבע-חמש, הנמצאים במעגלים חברתיים שונים. הכובע הגבוה, המשונה, שאין לדעת מהיכן הגיע, מבדיל את אלברט משאר הילדים, אך התחפושת שעטה על עצמו גם מגבילה אותו.

הספר אינו יוצא כנגד האינדיבידואליות אלא מדגיש אותה באמצעות ההבנה כי לא תמיד נחוץ לנו להתקשט, על מנת לייחד את עצמנו

מהכלל. ואכן, אלברט מצא במהרה דבר נוסף המייחד אותו שאינו תלוי בגורם חיצוני או בהתחפשות.

עיצוב הספר תורם רבות להצלחתו. החדות בה מאוירים הרקע והדמויות יוצקת עומק לאיור המרכזי שהוא כובעו של אלברט. על-ידי שליטתו במרחב מעניקה בנזימן לכובע מימד מפלצתי ומכשף. תחבולה זו משרתת היטב את הסיפור, שכן הכובע הוא אשר מגדיר את אלברט והגדרה זו מבטלת את ילדותו ושמה במקומה את הבעלות על הכובע.

נעמה בנזימן, הכובע הגבוה של אלברט, הוצאת עם-עובד, עריכה: דלית לב. לא צוינו עמודים, 58 ₪.