הנסיך הקטן | אקטואלי יותר מתמיד

גם אחרי 80 שנה, הנסיך הקטן נשאר אקטואלי יותר מתמיד
החודש מלאו 80 לדמות הזעירה והתמימה, שהופיעה משום מקום באמצע מדבר סהרה, וביקשה מהטייס שפגשה לצייר לה כבשה.
כיצד נהפך "הנסיך הקטן" שהסופר אנטואן דה סנט־אכזופרי שרבט באובססיביות, לספר שהשפיע על דורות

מתוך סרט האנימציה "הנסיך הקטן". הספר תורגם למאות שפות ודיאלקטים. צילום: באדיבות yes

גבי לוין | הארץ
18 באפריל 2023

מאז שצץ, החודש לפני 80 שנה, נהפך הנסיך הקטן לאחת הדמויות הספרותיות האהובות ביותר. הנסיך הקטן נשאר אקטואלי יותר מתמיד. אולי בזכות רעננותה של הדמות, תמימותה, האוניברסליות, הנושאים שבהם היא נוגעת — אקולוגיה, סקרנות, אהבה - היא חוצה גבולות ומתאימה עצמה לכל תקופה. "הוא אינו משתמש במשלים או בפתגמים, אלא מציע אפשרויות כמו אחריות והעמדת חירותנו וחירות האחרים בלב האנושות כתנאי וכאמצעי לפעולה"

את המשפט "בבקשה... צייר לי כבשה!" קראו מיליוני ילדים מוקסמים, שהפכו למבוגרים ש"לעולם אין מבינים משהו בשכלם הם, והילדים מתעייפים מלהסביר להם שוב ושוב", מבינים את עומק הספר וקוראים אותו בעיניים דומעות. די לקרוא את הקדשת הספר "ללאון וורת, כשהיה ילד קטן" כדי להבין שהסופר אנטואן דה סנט־אכזופרי כיוון מלכתחילה לגדולים ולקטנים כאחד.

החודש מלאו 80 לנסיך הזעיר והתמים עם השיער הבלונדיני, שהופיע משום מקום באמצע מדבר סהרה וביקש מטייס לצייר לו כבשה. מאז שצץ נמכר "הנסיך הקטן" ב־300 מיליון עותקים, ועד היום נמכרים בעולם כחמישה מיליון עותקים מדי שנה. הוא תורגם למאות שפות ודיאלקטים, ונחשב לאחד הספרים הנמכרים ביותר בכל הזמנים.

אנטואן דה סנט־אכזופרי. דמות קטנה שהוא לא הפסיק לשרבט. צילום: AFP

זוכרים אותו רק כמחבר "הנסיך הקטן". היו לו ספרים מצוינים לא פחות
בראיון עם הפילוסופית והסופרת לוראנס ונן, היא אומרת כי "מעמדו של סנט־אכזופרי כסופר היה חזק עוד לפני כן, אחרי שזכה ב־1931 בפרס פמינה על ספרו 'טיסת לילה' וב־1939 זכה בפרס האקדמיה הצרפתית על ספרו 'רוח, חול וכוכבים'. אחרי שב־1940 שירת כטייס במלחמה בנאצים, הוא הגיע לאמריקה עם סופרים צרפתים אחרים כדי לנסות ולשכנע את ממשלת ארה"ב להצטרף למלחמה".

במשך 28 החודשים שבהם חי בגלות עם אשתו קונסואלו, כתב סנט אכז' (כך כונה בפי חברו) את ספריו "טייס קרב" שיצא ב־1942, את "המצודה", סיפור פילוסופי שפורסם ארבע שנים לאחר מותו ב־1948; ו"מכתב לבן־ערובה", טקסט נפלא על חברות שהוקדש לחברו היהודי לאון וורת.

לדברי ונן, "כשישב עם המו"לים האמריקאים שהוציאו את ספריו המוקדמים, הם הבחינו בדמות קטנה שהוא לא הפסיק לשרבט על פיסות נייר, והציעו לו לכתוב סיפור ילדים לחג המולד".

וכך, בין הקיץ והסתיו של שנת 1942, כתב את סיפורו של טייס שנוחת במדבר סהרה בעקבות תקלה במנוע. "הנסיך הקטן" ראה אור ב־1943, קודם בניו יורק — בצרפתית ובאנגלית, ורק ב־1946 יצא בצרפת, שנתיים אחרי היעלמותו של המחבר בעת טיסה.

מסר של משורר ענק

"הנסיך הקטן", לדברי ונן, הוא "סיפור פילוסופי־אוניברסלי החוצה גבולות ודן בחיים עצמם. במה שיפה או קשה בהם, ביופי ובכיעור, בארעי או בר־קיימא, באבסורד שבחיים כי למרות הקשיים לכולם יש תמיד מעט תקווה". פרט לנושאים מעולם המוסר כגון חירות ואחריות קולקטיבית, זהו גם ספר על האהבה בין השושנה בעלת ארבעה קוצים לנסיך קטן. "האהבה על פי סנט אכז'", אומרת ונן, "היא התבוננות פנימית עמוקה, כשהיחס לאחר מבוסס על מודעות עצמית. זוהי הסיבה שבגינה 'הנסיך הקטן' היה הספר האהוב ביותר על פילוסוף מרטין היידגר שכתב על כריכת המהדורה הגרמנית: 'זהו אינו ספר ילדים, זהו מסר של משורר ענק, ספר המשחרר מבדידות ואשר באמצעותו אנו מגיעים להבנת הסודות הגדולים של העולם'".

מי הם הפילוסופים שהשפיעו על סנט־אכזופרי?

"הוא הושפע מאוד מניטשה שאמר 'תהיה מאושר'. סנט אכז' אמר 'תהיה בן אדם', ובצירוף לאמירתו של ניטשה הפך זאת ל'תהיה בן אדם ותהיה מאושר'. הוא גם אהב את דקארט, את הפילוסוף גסטון באשלר שכתב על מדע ועל שירה, ואת היידגר, כמובן, כי הוא כתב על 'איך לחיות בעולם' — משימה שמילא סנט אכז' בשלמות".

האם שני הצירים בחייו של סנט־אכזופרי, עולם הטיס וחייו הרגשיים, השפיעו זה על זה?

"כמובן. ובכך מימש את שאיפתו של היידגר: הוא רצה להראות כי גם הכוכבים הם עולמו — עולם הרגש ועולם האהבה. הטייס רציני, הוא מבצע משימות חשובות כהעברת דואר בין היבשות הרחוקות, נלחם בכיבוש הנאצי כבר ב–1940 ונוסע לניו יורק כדי להמשיך את מאמציו לשכנע את ארה"ב להצטרף למלחמה".

הספר נכתב כסיפור אוטוביוגרפי על טייס שנרדם ליד מטוסו המקולקל במדבר. לפתע, מגיח לצדו הנסיך הקטן שבא מכוכב אחר שגודלו כגודל בית. "הממדים הקטנים של הכוכב מאפשרים אינטימיות עם השושנה המפונקת, שיגרה נעימה של הזוג כמו חימום ארוחות בוקר על הרי הגעש הפעילים וגם רומנטיקה של שקיעות השמש", אומרת ונן.

"הטיסה" לכדור הארץ נעשתה בעזרת להקת ציפורי־נוד דרך כוכבים אחרים, שבכל אחד מהם פגש טיפוסים משונים — קונספטים פילוסופיים הקשורים בקיום, בחומריות, בדמיון, ברוח, באושר ובאבסורד של החיים: מלך ללא נתינים, גאוותן ללא מעריצים, שתיין ששותה כדי לשכוח שהוא אלכוהוליסט, איש עסקים שסופר מיליוני כוכבים ובבעלותו מדליק פנסים שמדליק את פנס הרחוב היחיד וגיאוגרף שכותב ספרים שאיש אינו קורא.

עם נחיתתו על כדור הארץ פוגש הנסיך הקטן נחש המדבר באניגמטיות, וגם שועל לא ערמומי שמלמד אותו מהי אחריות וכיצד "לאלף" את מושא אהבתו כך שייהפך לאחד והיחיד בעולם. כך מבין הנסיך מדוע שדה השושנים שראה בדרך לא הרשים אותו, שכן כולן דומות אחת לשנייה: השושנה המפונקת היא בשבילו האחת והיחידה.

האם יש משמעות לחוסר התנועה של הטיפוסים שפגש בכוכבים אחרים לתנועתיות של הנסיך ושל סנט־אכזופרי עצמו?

"אכן", אומרת ונן, "הוא היה טייס שהוביל חבילות הדואר לארצות רחוקות וסיכן את חייו למען אנשים חדשים, בתקופה שהמטוסים היו עדיין רעועים. בדומה לנסיך הקטן שנע מכוכב לכוכב, גם הוא היה קרוב לכוכבים".

ידע מה צפוי לו
"'הנסיך הקטן' הוא סיפור פילוסופי שאפשר ללמוד ממנו הרבה", אומר ההיסטוריון אלבן סריזייה. "זוהי יצירתו של איש מוסר שחותר לדעת כיצד אפשר להפוך את כדור הארץ למקום נוח יותר לחיות בו. הוא אינו משתמש במשלים או בפתגמים, אלא מציע אפשרויות כמו אחריות והעמדת חירותנו וחירות האחרים בלב האנושות כתנאי וכאמצעי לפעולה".

סריזייה, שחקר את כתב היד המקורי של "הנסיך הקטן" המוצג בספריית "מורגן" בניו יורק, אומר: "אפשר לראות כי הסופר יודע מה צפוי לו. הוא כתב בעיפרון על נייר דק מאוד בצורה הומוגנית. הוא ניסח את הטקסט בדייקנות, כמו לדוגמה במשפט: 'בבקשה צייר לי כבשה' שבו השתמש בגוף רבים ובגוף יחיד באותה צורה שבה דיבר עם אשתו קונסואלו. סנט אכז' גם חיפש זמן רב את ניסוח הסוד שאותו מגלה השועל: 'רק דרך הלב אפשר לראות טוב. מה שחשוב באמת, סמוי מן העין'. על נוסחת 'הסוד' החליט רק כשהדפיס את הטקסט. מעניין גם שהוא בחר בשועל, חיה ערמומית שבדרך כלל מצטיינת בחנופה ובשקרים, והפך אותה למומחית לתבונה וליחסים כנים".

הרוזן אנטואן דה סנט־אכזופרי השתייך למשפחה אריסטוקרטית שירדה מנכסיה. הוא נולד ב־1900 בארמון המשפחתי שבדרום צרפת — אח בכור לשלוש אחיות ואח. משפחת ארוסתו, לואיז דה וילמורן, התנגדה לנישואיהם משום שהיה חסר פרוטה. הוא היה נאה, גובהו התקרב לשני מטר, בעל גוף אתלטי, עיניים גדולות וסקרניות ואף סולד כמו חצוצרה. הוא היה בעל כושר אינטלקטואלי יוצא דופן שהתקשה לבטא, עד כדי כך שכשהיה בחברת אנשים נטו לחשוב שהוא אילם. ב־1917 הגיע לפריז עם תעודת בגרות אך נכשל בבחינות הקבלה לבית הספר הימי. כחלק משירותו הצבאי נסע לשטרסבורג, שם נחשף לאהבתו האמיתית — הטיס. אחרי קבלת הרישיון הוצב בגדוד 33 של מטוסי הקרב. בשנת 1923 הוא התרסק לראשונה, נפצע ונאלץ לעזוב את הצבא. ב־1926 התחיל לעבוד כטייס בחברה שהעבירה דואר בין טולוז למרוקו ומאוחר יותר בדרום אמריקה. בבואנוס איירס פגש את מי שנהפכה לאשתו, קונסואלו ילידת סן סלבדור.

לוונן אין ספק מי היתה השושנה המפונקת בספר. "הוא היה נשוי במשך שנים ארוכות לקונסואלו שנולדה 'ליד הר געש', בדומה להרי הגעש של הנסיך הקטן", היא אומרת. "היא היתה שטחית, פטפטנית, קנאית, הם חיו בנפרד במשך שנים וניהלו פרשיות אחרות מחוץ לנישואים: אחת המאהבות של סנט אכז' היתה סילביה מורגן, שלה הוא נתן את כתב היד העדין של 'הנסיך'. אחרי מותו היא מסרה אותו לספריית מורגן, שם הוא מוצג עד היום. אהבת חייו של סנט אכז' היתה ונשארה הסופרת לואיז דה וילמורן, אישה יפה ואלגנטית שלה התארס ב־1922. רמזים רבים מצביעים על כך שהשושנה האלגנטית והמפונקת היא לואיז (לולו). השושנה שלו "נבטה באחד הימים מזרע שהגיעה ממקום בלתי ידוע" (מתוך התרגום של אילנה המרמן שראה אור בהוצאת עם עובד ב־1993).

אנטואן דה סנט־אכזופרי. צילום: GARDEL Bertrand / hemis.fr

משפחת דה וילמורן עשתה את הונה מסחר של זרעים. לואיז הצעירה שכבה מגובסת בגלל שחפת עצמות שהותירה אותה עם צליעה קטנה ופחדה מרוחות הפרצים שהגבירו את כאביה. השושנה פוחדת מרוח פרצים, מבקשת שיכסה אותה בכיפת זכוכית. לואיז גרה באחוזת La Verriere (מבנה זכוכית, בצרפתית). "השושנה בחדרה הירוק לא מיהרה לצאת והתכוננה עוד ועוד להיות יפה. היא בחרה בקפידה את צבעיה, התלבשה לאטה והתקינה את עלי הכותרת שלה אחד אחד. היא לא רצתה לצאת מקומטת כולה כמו הכלניות". (הכלניות היו אחד הכינויים של סנט־אכזופרי לאשתו קונסואלו). ו"כשהנסיך מבקש מהטייס לצייר לו כבשה הוא דורש גם שיצייר לה מחסום לפה כי היא עלולה לאכול את השושנה. לכן הוא מצייר את הכבשה בתוך קופסה".

מתוך סרט האנימציה "הנסיך הקטן" צילום: באדיבות yes

"יש בספר גם היבט אקולוגי טרם זמנו", מוסיפה ונן. כך לדוגמה נכתב "בבוקר, אחרי שאתה מסתדר, מתרחץ ומתלבש, עליך לסדר בקפדנות גם את הכוכב. עליך להקפיד לעקור בקביעות את הבאובבים ברגע שאתה מבדיל ביניהם ובין שיחי השושנים". בצאתו לדרך ניקה הנסיך וסידר את הכוכב יפה־יפה. הוא גירף בקפדנות בהרי הגעש הפעילים שלו. ברוח נכאה מעט גם הוא עקר את הנצרים האחרונים של האויב המושבע שלו, הבאובבים שעלולים היו להרוס בשורשיהם הענקיים את הכוכב שלו. תמיד הקפיד לעקור אותם כשהיו רק שיחים — כפי שצריך לעקור את הרשע מהעולם. הפעם הוא חשב שבוודאי לא יחזור שוב לכוכבו.

כמו הנסיך הקטן עצמו: כשהוא חוזר לכוכב שלו הוא מבטיח לטייס "זה יעציב אותך. אני אראה כאילו אני מת וזה לא יהיה נכון... אני לא יכול לקחת איתי את הגוף הזה. הוא כבד מדי... אבל זה יהיה כמו קליפה ישנה בשלכת. מה כבר עצוב בקליפות ישנות".

הנסיך הקטן נשאר אקטואלי מתמיד. אולי בזכות רעננותה של הדמות, תמימותה, האוניברסליות, הנושאים שבהם היא נוגעת — אקולוגיה, סקרנות, אהבה — היא חוצה גבולות ומתאימה עצמה לכל תקופה. אחרי שבמשך השנים הופקו גרסאות קולנועיות, תיאטרליות ואף מחזמר, ב־2015 יצא סרט אנימציה שבו נעשה שימוש בדמויות מנייר על רקע עלילה שבה מופיע הטייס שהזדקן ו... ילדה. לאחרונה הופיעה גם בישראל גרסה מגוחכת ברוח הפמיניזם, "הנסיכה הקטנה" בהוצאת סטימצקי — מחווה לבעלת רשת הספרים, ג' יפית. בשווייץ הועלתה גם אופרה בנושא. ב־2014 נפתח בחבל אלזס "פארק הנסיך הקטן", יחיד במינו בעולם.

סנט־אכזופרי המריא ב־31 ביולי 1944 מקורסיקה לטיסת מיפוי לקראת נחיתת כוחות הברית לאזור פרובאנס. הוא נעלם בים וככל הנראה הופל על ידי מטוס גרמני. ב־1998 נמצא צמיד כסף שעליו חרוטים שמו ושמה של קונסואלו. ב־2003 אותרו ליד חוף מרסיי שרידים ממטוסו.