תופעת "הירידה" נתפשת בתודעת הציבור כאחת ממצוקותיה החברתיות הקשות ביותר של מדינת ישראל, ובכל זאת, גם המפריזים מאוד בהערכת ממדיה אינם טוענים כי אנו ניצבים על סיפו של משבר דמוגרפי. מה עושה לנו "הירידה" שכל דיון בה מלווה ברגשות עזים ובהצהרות קשות? הציבור בישראל חש "נבגד" למראה התורים המשתרכים בפתחה של הקונסוליה של ארצות-הברית והנוטשים אינם מסתירים את "אכזבתם" מן המדינה.
פרופ' צבי סובל המבסס את מחקרו המאלף על 117 ראיונות מפורטים עם יורדים, בכוח ובפועל, עומד בספרו על שורשיי ייחודה של התופעה בתודעה הישראלית הקיבוצית ומשרטט בבהירות רבה את מניעי הירידה. לצד הטענות על רצון לשפר את מצבם הכלכלי הנשמעות מפי כל היורדים חושף המחבר מניעים נסתרים וכמוסים: החל בטענות על עומס שאינו נסבל בשירות המילואים וכלה באי-נחת מצביונה של המדינה ואורחות החיים המתגבשים בה. לאחר דורות רבים של נדודים ואקראי, שאפיינו את חיי עם ישראל בקרב האומות, מתקשה מדינת ישראל להשריש בבניה תחושה של יציבות וקבע וגם גורם זה מקל על ההכרעה לקום ולעזוב.
ספרו של צבי סובל הוא תרומה שאין ערוך לחשיבותה בהבנת תופעה שתוסיף, ככל הנראה, להטריד את מנוחתה של מדינת ישראל גם בימים אלה של חידוש העלייה ההמונית אליה.