תומס הרדי, מספר ומשורר אנגלי, נולד ב-1840 באפר-בוקהמפטון שבדורסט, ולמד בדורצ'סטר הסמוכה, ובן 16 נעשה שם שוליה של אדריכל. בן 22 הלך אל לונדון ועבד אצל אדריכל וחי שם חיי מטרופולין סוערים. ב-1867 חזר לעבודת אדריכלות בדורצ'סטר, והתחיל כותב. ב-1871 – 1873 פירסם שלושה רומנים ראשונים, וב-1874 יצא לאור הרחק מהמון מתהולל (שם הספר לקוח מתוך "אלגיה" מאת המשורר תומס גריי), והצלחתו הגדולה של הספר הזה נתנה בידו להניח את האדריכלות ולהתמסר לכתיבה. אחריו כתב עוד שלושה-עשר רומנים, ביניהם ראש העיר קסטרברידג' (1886, תורגם לעברית), טס לבית דרברויל (1891, תורגם לעברית), וג'וד האלמוני (1896, תורגם לעברית) – את שני הספרים האחרונים קיבלה הביקורת, שנשתקף בה המוסר הויקטוריאני, באיבה גלויה, לאחר שגם בכמה מספריו הקודמים תלתה "פסימיות" ו"אי-מוסריות". לכן חדל הרדי מכתיבת פרוזה והתחיל מכנס את ספר שיריו הראשון, שירי וסקס (1898), ואחריו פירסם עוד ששה קבצי שירה, האחרון שבהם ב-1928, היא שנת מותו. הרדי כתב גם דרמה אפית – השליטים – על מלחמות נפוליון, ויותר מארבעים סיפורים קצרים. בערוב ימיו נשתנה היחס אליו והוא זכה לכיבודים ולתוארי כבוד.