פטריק וייט נולד בשנת 1912 באנגליה, וכשהיה בן שישה חודשים הוחזר אל חוות הכבשים של אביו באוסטרליה. בן שלוש עשרה נשלח ללמוד בבית ספר באנגליה, ואחר כך למד שפות בקמברידג'. בסיום לימודיו התיישב בלונדון מתוך החלטה להיות סופר. ספרו הראשון, "עמק האושר", יצא לאור בשנת 1939. במלחמת העולם השנייה היה קצין מודיעין של חיל האוויר הבריטי במזרח התיכון וביוון. וייט כתב רומנים, סיפורים קצרים, מחזות ואוטוביוגרפיה. בשנת 1973 זכה בפרס נובל לספרות. הוא מת בשנת 1991.
ספריו שתורגמו לעברית:
עץ האדם (1956); ווֹס (1957); יורדי המרכבה (1961); גולת המאנדָלָה (1966); גדילי עלים (עם עובד 1976, סדרת ספרייה לעם); סיפורה של דודה (עם עובד 1948, סדרת ספרייה לעם); עמק האושר (עם עובד 2016, סדרת ספרייה לעם).