"רק לאחר חודשים רבים של חיים ביניהם נעשיתי בטוחה שבני אנוש יכולים לא ליפול. [...] יציבים על רגליהם הרבה פחות מתרנגולת המנקרת למצוא פירורי לחם ברחוב. חיות מתנדנדות, דו־רגליות, מתנהלות על קביים. רק מרחוק אני יכולה לראותם בשלמותם. [...] אני עדיין מפקפקת ביציבותם של בני המין הזה. האם רק מטען המוח די בו להחזיק אותם זקופים? או שראשיהם כבדים פחות משהם נראים?"
איש הדת האנגלי וחוקר הטבע בן המאה השמונה עשרה גילברט וייט כתב בספרו חקר הטבע של סלבורן (1789) על צב שחי בגנו שלוש עשרה שנה, אלא שמתברר כי הצב טימות'י היה בעצם צבה. בנובלה ייחודית זו ורלין קלינקנבורד נותן לה קול וכושר הסתכלות דומים לאלה של חוקר טבע בן אנוש. בזכות זה אנו מקבלים תיאור של הרפתקה בת שמונה ימים מחוץ לחצר בית הכפר האנגלי והשקפות והערות נבונות על הרגליהם ועל יישוביהם המוזרים של בני האדם.
אין ספק שטימות'י יפתיע וייהנה קוראים בני כל הגילים.