עותקים אחרונים!
ייתכנו פגמים חיצוניים קלים
"כולנו יהודים גרמנים" קראו מאות אלפי צעירים שיצאו לרחובות צרפת במאי 1968 וביקשו למחות על הסדר החברתי הקיים. בזעקת אחווה זו הם ביקשו להזדהות עם אחד ממנהיגי מרד הסטודנטים, דני כהן-בנדיט, הוא "דני האדום" שנרדף הן על ידי השלטון הגוליסטי והן על ידי המפלגה הקומוניסטית ונתפס בעיניהם כאנרכיסט גרמני, כבן בלי-ארץ. צעירים יהודים רבים – "ילדי מלחמה" ו"ילדי ניצולים" – נימנו עם הנהגות הקבוצות הרדיקליות של השמאל הקיצוני, הטרוצקיסטיות, המאואיסטיות והאנרכיסטיות – והובילו את מחאת הסטודנטים והצעירים. יאיר אורון הלך אל ותיקי המרד ובשיחות מעמיקות וארוכות ניסה לעמוד על התפקיד שמילאו התרבות והמורשת היהודית בתהליך התגייסותם למען המהפכה. "יהודים לא יהודים" אלה – בין במודע ובין שלא במודע – הביאו אל הרדיקליזם המהפכני את זכרה של השואה, את צו המלחמה בפשיזם על כל גילוייו והשלכותיו. הרדיקלים היהודים ראו עצמם סולידריים עם המדוכאים באשר הם ובכללם הפלסטינים, ותוך כדי כך גילו את יחסם המורכב והסבוך כלפי הציונות ומדינת ישראל, אולם דחו את נשק הטרור. להבנת נושאים אלה וסוגיות מרתקות וחשובות אחרות מעולמה של הזהות היהודית בימינו, מעלה ספרו של אורון תרומה חשובה ומסקרנת. הוא מציע קריאה שונה, מקורית, של שנות השישים והשבעים.
ד"ר יאיר אורון הוא מחברם של הספרים: "זהות יהודית-ישראלית" (1993); "הבנליות של האדישות – יחס היישוב היהודי והתנועה הציונית לרצח העם הארמני" (1995).