בְּכָל בֹּקֶר, כְּשֶׁאִמָּא כְּבָר מְאוֹד מְמַהֶרֶת
וְאוּרִי כְּבָר סוֹף־סוֹף מוּכָן,
הוּא מוֹדִיעַ לָהּ שֶׁהוּא לֹא רוֹצֶה,
מַמָּשׁ לֹא רוֹצֶה,
בִּכְלָל לֹא רוֹצֶה,
לָלֶכֶת לַגַּן.
אֲבָל אָז, הַפְתָּעָה: הִגִּיעָה לַגַּן יַלְדָּה חֲדָשָׁה.
נֶחְמָדָה, חֲכָמָה, מַצְחִיקָה וְיָפָה,
וְהַכֹּל הִשְׁתַּנָּה...