לימפופו

וְאַבְּבָּא וְאִמְמָא יוֹשְׁבִים בְּצֵל צַמֶּרֶת, וְאַבְּבָּא וְאִמְמָא אוֹמְרִים כָּךְ, זֹאת אוֹמֶרֶת: "נוֹרָאָה הִיא אַפְרִיקָה, כֵּן, כֵּן, כֵּן! סַכָּנָה בְּאַפְרִיקָה, כֵּן, כֵּן, כֵּן! אַל תֵּלְכוּ לְאַפְרִיקָה, יַלְדָּה וְיֶלֶד-חֵן!" אַךְ אַבְּבָּא וְאִמְמָא נִרְדָּמוּ תַּחַת עֵץ וְגַדִּידִי וִימִימְמָה – לְאַפְרִיקָה מַהֵר כַּחֵץ! לְאַפְרִיקָה! לְאַפְרִיקָה!

נתחלחלו גד וימימה, ברמלי צועק: קדימה. הוא באפריקה פוסע, שר בקול מזעזע: "אני המפלצת, השן הקוצצת, אני הגזלן הרשע ברמלי. ואין לי ענין עוד בשום בננות ובשום שוקולדות ובשום מרמלדות, כי רק בילדים קטנטנים, חמודים – כמותכם, ילדי!"