לקראת יום הולדתו החמישים של ח"נ ביאליק יצאה לאור ב"הוצאת חובבי השירה העברית" בברלין מהדורה ביבליוגרפית מהודרת של כתביו (1923); ארבעת כרכי המהדורה עוצבו בידי האמן יוסף בּוּדְקוֹ, שחי ופעל בברלין באותה תקופה. השותפים להפקה ולהוצאה לאור של מהדורת היובל השכילו לאחד ביצירתם המיוחדת במינה את מאפייני המסורת היהודית החזותית עם עקרונות הטיפוגרפיה המודרנית. חוקר התרבות הד"ר אליק מישורי מגולל בספרו המרתק את פרשת היחסים המורכבת והסבוכה בין המחבר, המעצב והמו"ל, וחושף את פרטי המפגש בין שניים מנציגיה המובהקים של התרבות היהודית בת הזמן בשני מימדיה: המילולי והחזותי ברגעי התגבשותם המרשימים.
המחבר בוחן ומנתח את שלבי ההכרעות האמנותיות בכל פרט מפרטי מכלול העיצוב, ומתאר את המשא ומתן המורכב והמאלף בין האמן למשורר, אגב חשיפת יחסו של האמן למילולי והערותיו של המשורר על היסוד החזותי.
הספר מגלה היבטים חדשים, לא צפויים ומפתיעים, בתמורה המהפכנית שהתחוללה בראשית המאה העשרים ביחסה של היהדות לחזותי. שיתוף הפעולה בין בודקו לביאליק חולל הרמוניה ייחודית ומפעימה בין המילה העברית לייצוגה החזותי. ניתוח המקורות מלמד על זיקתו של בודקו למסורת האמנות היהודית העממית ולעיצוב ועיטור כתבי יד יהודיים מימי הביניים ומעידן הרנסנס. המחבר נעזר בבחינה הצורנית והאיקונוגרפית כדי לעמוד על פרשנותו הייחודית של בודקו לטקסטים של ביאליק, כפי שהם משתקפים באיוריו לציוריו, לסיפוריו ולדברי הספרות שנכללו במהדורה.
לצייר בעברית מעלה תרומה חשובה ומקורית לחקר חלקה של האמנות היהודית בעיצוב התרבות היהודית המודרנית, ומעמיד פרשנות חדשה ומאירת עיניים ליצירתו של המשורר הלאומי.