מוחמד אלבועזיזי, محمد البوعزيزي
בעקבות יצחק צרפתי ונתן אלתרמן
אֲנִי מֻחַמַּד בּועְזִיזִי,
וְעַל אַף שֶׁמַּתִּי
וְחָיִתִי בְּתוּנִיסְיָה, שֶׁבָּהּ נִרְמַסְתִּי לְרַגְלֵי עָרִיצִים,
אֲנִי אוֹמֵר לָכֶם
שֶׁתּוּנִיסְיָה הִיא אֶרֶץ שֶׁאֶפְשָׁר לְהָרִים בָּהּ רֹאשׁ
אִם רוֹצִים.
גַּם אֲנִי חָשַׁבְתִּי פַּעַם שֶׁזֶּה לא יָכוֹל לִהְיוֹת.
וְחָשַׁבְתִּי: כְּכָל שֶׁיּוֹתֵר וְיוֹתֵר עוֹבְרוֹת הַשָּׁנִים
זֶה פָּחוֹת וּפָחוֹת יָכוֹל לִהְיוֹת.
אֵיזֶה טִפְּשִׁים הָיִינוּ. דּוֹר שֶׁהִשְׂכִּיל בָּאוּנִיבֶרְסִיטָה, וְלא הִשְׂכִּיל
לְהָרִים ראשׁ בַּזְּמַן. אֲבָל אֲנִי אוֹמֵר לָכֶם:
חֵירוּת נִיצֶּתֶת מֵהַקּימּוּר הַמֻּצְנָע וְהַיָּפֶה בְּיוֹתֵר שֶׁל הַלֵּב,
מִמָּה שֶׁאָנוּ לוֹבְשִׁים מִתַּחַת לְעוֹרֵנוּ.
וַאֲנִי אוֹמֵר לָכֶם: אִם נְשָׁנֶּה אֶת הֶעָתִיד, נְשָׁנֶּה גַּם אֶת הַדֶּרֶךְ
שֶׁבָּהּ יִשָּׁפֵט עֲבָרֵנוּ.
הִתְנַעֲרוּ, אָחִים, מִתּוּנִיסְיָה וְלוּב וְעַד סוּרְיָה וּמִצְרַיִם;
אַל פַּחַד מִן הַסָּמוּךְ כְּעָפָר וּמֵמִית כְּאֵשׁ כּירַיִם.
הַקְשִׁיבוּ
אֲנִי מֻחַמַּד בּועְזִיזִי,
אֲנִי מֵת, וְחַי בָּעוֹלָם הַזֶּה שֶׁלָּכֶם,
שֶׁנִּרְמָס לְרַגְלֵי עָרִיצִים;
וַאֲנִי אוֹמֵר לָכֶם
שֶׁאֵין בָּעוֹלָם אֶרֶץ שֶׁאִי אֶפְשָׁר לִזְקוֹף בָּהּ קוֹמָה
אִם רוֹצִים.
∞ הספר ראה אור בסיוע עיריית תל אביב-יפו בעקבות זכייתו של שחר־מריו מרדכי במקום הראשון בתחרות "שירה על הדרך" לשנת תש"ע. |