"לָמָּה אַתָּה עָצוּב, נֶכֶד יָקָר שֶׁלִּי? עוֹד לֹא מָצָאתָ חֲבֵרִים?
בּוֹא, שֵׁב לְיַד סָבְתָא, אֲסַפֵּר לְךָ סִפּוּר."
זֶהוּ סִפּוּרוֹ שֶׁל נֶלְסוֹן שֶׁסָּבְתָא אָסְּפָה אֶל בֵּיתָהּ בְּיוֹם חֹרֶף קַר. נֶלְסוֹן הוּא כֶּלֶב גָּדוֹל, שָׁקֵט וּמֻפְנָם וְיוֹתֵר מִכֹּל זָקוּק הוּא לַחֲבֵרִים. אַךְ הַחַיּוֹת בְּפִנַּת הַחַי שֶׁל סָבְתָא נִרְתָּעוֹת מִמֶּנּוּ וּמַעֲלִיבוֹת אוֹתוֹ וְהוּא נוֹתָר לְבַדּוֹ. הַכֹּל מִשְׁתַּנֶּה כְּשֶׁבלַיְלָה סַּכָּנָה מִתְקָרֶבֶת ומְאַיֶּמֶת עַל פִּנַּת הַחַי. זֹאת הַהִזְדַּמְּנוּת שֶׁל נֶלְסוֹן, הַאִם יַסְכִּים לְהָגֵן עַל מִי שֶהֶחְרִים אוֹתוֹ?
צָדוֹק צֶמַח הוּא סוֹפֵר, מַחֲזַאי וְתַסְרִיטַאי. בְּשָׂפָה יִחוּדִית וְתֵאוּרִים נוֹגְעִים לַלֵּב, הוּא מְסַפֵּר סִפּוּר שֶׁקָּרָה בֶּאֱמֶת. גַּם סִפְרוֹ גּ'וּנָם רָאָה אוֹר בְּהוֹצָאַת עַם עוֹבֵד.
רוֹתֶם טֶפּלוֹ אִיְּרָה סְפָרִים רַבִּים בָּאָרֶץ וּבָעוֹלָם. אִיּוּרֶיהָ מְלַוִּים אֶת סִפּוּרוֹ שֶׁל נֶלְסוֹן בְּקַו רָגִישׁ וּמְלֵא אֱנוֹשִׁיּוּת.