רומן מחיי מעמד "הכסף הישן" באמצע המאה העשרים בניו יורק העיר ובעיירת הקיט סרטוגה ספינגס שבצפון המדינה.
זהו סיפורם של אלן הנשוי למוד ומנהל פרשת אהבים עם אליזבת, שתבוא לגור אצל מוד, שקנתה את דיוקנה אליזבת, שצייר וולטר, שהיה המאהב של פריסיליה, בתם של אלן ומוד. זה גם סיפור על הדו-ערכיות הקיצונית של אואן לואיסון כלפי בתו המבריקה פיבי, תלמידתו ועוזרתו של וולטר, ועל אחיה לואיס והמצבים הקיצוניים שאליהם מוליכות אותו העדפותיו המיניות. וזה סיפור על תנועה ועל שיתוק, על יצרים ועל איפוק, על ייצוג ועל מציאות; על כחש ועל אמת בחיי המשפחה, בעולם העסקים, בשדה האמנות, במסלול המירוצים.
המחבר הוא סופר אמריקאי רב-מוניטין, מעמודי התווך של קבוצת "אוליפו" הפריזאית, שבראיון אמר פעם: "מה שחשוב בכתיבה, כמו במוזיקה, הוא מה שקורה בין המילים (ובין התווים); התנוה היא מה שחשוב, ולאו דווקא הדברים הנאמרים". ועוד אמר: "לדעתי, המטרה היא לכתוב לשם ההנאה, אפילו אם אתה כותב על מחנות ריכוז ועל המוות השחור; וההנאה שאתה מדמיין היא הנאתו של הקורא".