למראית עין, אין חיים יפים מחייה של מטילדה. אך כאשר נשות הבית נפגשות לכבוד חתונת נכדתה, שאלה תמימה על תכשיט ישן מעירה סודות ישנים מרבצם. המחברת מפליאה לתאר כיצד דווקא בלב הפרעות, בין ערים מכותרות וקרבות בלב ים, עולה היופי הפשוט שבמעשה ידיים עובדות: הידיים החובשות את הפצע, מלטשות את אבן החן, הכותבות ומבשלות ואוחזות זו בזו באפלֵה.