אליעזר שביד נולד בב' באלול, 7.9.1929 , בירושלים. בן לצבי ישראל ואסנת שביד. נשוי לסלבינה ואב לשלושה ילדים: מיכל, רחל ויעקב. סבא לעשרה נכדים.
למד בבית החינוך לילדי עובדים, ובשנת 1947 התגייס לפלמ"ח. השתתף במלחמת השחרור בחטיבת "יפתח" והגיע לקיבוץ צרעה. ב-1949 יצא לשליחות ב"תנועה המאוחדת" כראש מחלקת ההדרכה של התנועה וכמדריך של "גרעין" ירושלים. בשנת 1953 יצא ללמוד מדעי היהדות באוניברסיטה העברית בירושלים. סיים את עבודת הדוקטור בפילוסופיה יהודית של ימי הבינים בשנת 1961 ומאז מלמד באוניברסיטה העברית בחוג למחשבת ישראל. ב-1994 קיבל פרס ישראל למחשבת ישראל. לימד גם בשורה של מכונים ואוניברסיטאות בארץ, ולימד כמרצה אורח באוניבסיטאות ובקונגרסים בינלאומיים באנגליה ובארה"ב. פעל והורה כמחנך ב"קצין חינוך ראשי בצה"ל, במכון ל"הדרכה ומחקר" בבית ברל, בסמינר למורים של התק"ם בבית-ברל, בייסוד מכון "כרם" להוראה הומניסטית-יהודית, ב"מכון שכטר", במרכז ון-ליר ועוד, השתתף ככותב וכחבר מועצת המערכת בכמה כתבי-עת עבריים, ופירסם מאות מאמרים ועד כה ארבעים ספרים בנושאי ביקורת הספרות,ציונות, פילוסופיה יהודית מן התנ"ך עד זמננו, בעית הזהות היהודית ומדינת-ישראל ותרבות ישראל המודרנית.
ספרו הראשון שלוש אשמורות יצא בהוצאת עם-עובד בשנת - 1964 כמו גם ספריו: היחיד, עולמו של א.ד. גורדון, היהודי הבודד והיהדות, מולדת וארץ יעודה, ספר מחזור הזמנים, לקראת תרבות יהודית מודרנית ותולדות פילוסופית הדת היהודית בזמן החדש (כרך א, כרך ב, כרך ג [1], כרך ג [2], כרך ד)