פרימו לוי (1919-1987) נולד בטורינו למשפחה יהודית והיה סופר וכימאי איטלקי. למרות הממשלה האיטלקית הפאשיסטית שהערימה קשיים על דרכו, הצליח להגיש את עבודת הגמר בכימיה באוניברסיטת טורינו וסיימה בהצטיינות.
ב־1943, ניסה להצטרף אל תנועת המחתרת האיטלקית "צדק וחרות". הוא וחבריו נתפסו במהירות ולוי נשלח למחנה ריכוז. ב־1944 נשלח, יחד עם שאר עצירי המחנה לאושוויץ, שם שהה במשך כאחד־עשר חודשים בטרם שוחרר על־ידי הצבא האדום. לאחר ששוחרר המחנה, החל במסע עקיף אל ביתו דרך אירופה המזרחית ועבר בארצות רבות עד שלבסוף הגיע לביתו לאחר עשרה חודשים.
בספריו הזהו אדם? המתאר את שנותיו באושווויץ וההפוגה, שפורסם 16 שנים לאחר פרסום הספר הראשון ומתאר את קורות השיבה הביתה, לוי החל לכתוב על חוויותיו במחנה ועל חזרתו לאיטליה. ספרו השלישי בטרילוגיה השוקעים והניצולים פורסם שנה לפני מותו ובו הוא מתאר את המאבק בתעתועי הזכרון ובוחן ממרחק הזמן את חווית ההשפלה והדיכוי. ב־1987 נפל אל מותו בבנין מגוריו בנסיבות מסתוריות. הספר פרימו לוי, שיחות וראיונות מאגד 34 מראיונותיו והרצאותיו, אשר בהם מתגלה אישיותו בעושר וריבוי פניה.