ישראל יהושע זינגר נולד ב־1893 בבילגורי שבפולין והתחנך חינוך מסורתי. בן חמש עשרה עבר לורשה ובן שמונה עשרה התחיל מתעניין בלימודי חול ומצייר וכותב, וב־1916 התפרסמו דבריו הראשונים בעיתוניי יידיש. ב־1921-1918 ישב בקיוב ופירסם שם את סיפורו פערל (פנינים), וזכה להכרה מיד. ב־1921 חזר לורשה והיה לסופרו הקבוע של "פארווערטס" הניו-יורקי, ומטעמו נסע ב־1927 לברית המועצות. הרומן הראשון שלו פלדה וברזל הופיע באותה שנה. ב־1932 הופיע ב"פארווערטס" הרומן יאשע קאלב ("יושה עגל") והתקבל בהתלהבות ועובד למחזה מצליח מאוד בידיש ובעברית. ב־1934 התיישב זינגר בניו יורק, ושם פירסם את הרומנים האחים אשכנזי (1935), הנחשב לספר מופת בספרות יידיש, החבר נחמן, ובית קרנובסקי (1943). הוא מת בשנת 1944. לאחר מותו הופיע כרך ראשון מתוך אוטוביוגרפיה – על עולם שאיננו עוד.
בנו של המחבר, יוסף זינגר (נולד ב־1923), סופר, מתרגם וצייר, תירגם את בית קרנובסקי תרגום מופת לאנגלית (1969) מתוך עריכה מעולה כל כך, עד שהעמיד מקור לעצמו. בחידוש התרגום הישן של מ' ליפסון מיידיש (יצא לאור בהוצאת "עם עובד" בשנת תש"ו) נעזר המחדש במהדורה הזאת.