טיבור דרי נולד למשפחה בורגנית יהודית אמידה בבודפשט בשנת 1894. הוא התחיל את דרכו הספרותית בכתיבת שירה וסיפורת ניסיונית והושפע מן הזרמים החדשניים של התקופה: האקספרסיוניזם, דאדא והסוריאליזם. ב-1917 התפרסם בכתב עת הסיפור הראשון פרי עטו, "ליה", שעורר תשומת לב. ב-1919 הצטרף דרי למפלגה הקומוניסטית ההונגרית ותמך ברפובליקה הסובייטית שקמה בהונגריה לאחר המפלה במלחמת העולם הראשונה והחזיקה מעמד חודשים אחדים. אחר כך יצא לגלות לשנים מספר ושהה, בין השאר, בווינה, בפריז ובפראג. בשנים האלה עבד בשביל עיתונים הונגריים שונים מחוץ להונגריה. בשנים שלאחר מכן חי לסירוגין בארצו ומחוצה לה. ב-1938 נשפט ונידון למאסר בהונגריה על תרגום יומניו של אנדרה ז'יד ממסעו לברית המועצות. בשנים אלה, בין 1934 ל-1938, כתב את יצירתו הגדולה הראשונה, הרומן "המשפט הלא-גמור" (ראה אור ב-1947). הוא הוסיף להיות מעורב בפעילות פוליטית לא-חוקית. אחרי מלחמת העולם השנייה זכה להיחשב עם טובי הסופרים הסוציאליסטים, אבל תחת הדיקטטורה הקומוניסטית שנכונה בהונגריה עוררה כתיבתו ביקורת חריפה מצד רשויות התרבות, ובשנות החמישים נהיה דרי מבקר ואף מתנגד של המשטר בארצו. הרומן רחב היריעה השני שלו, "תשובה" (1950, 1952), נשאר לא גמור מסיבות פוליטיות. ב-1953 סולק דרי מהמפלגה הקומוניסטית וב-1956 תמך בהתקוממות נגד המשטר, ואף נמנה עם האינטלקטואלים המובילים שלה. בעקבות זה הורשע ב-1957 ב"קשר נגד המדינה" ונידון לתשע שנות מאסר. בזמן ישיבתו בכלא כתב רומן סטירי גדול על ימי פולחן האישיות ("מר א. ג. בעיר X", ראה אור ב-1964). ב-1960 קיבל חנינה ושוחרר מהכלא. השנים הבאות היו לו שנות כתיבה פוריות וגם שנים של הכרה ספרותית. הוא כתב ופרסם רומנים, מחזות, סיפורים קצרים ומסות, שבהם ביסס את מעמדו ככרוניקאי סטירי ומלנכולי של זמנו. טיבור דרי מת בשנת 1977.
מיצירותיו של טיבור דרי תורגמו עד כה לעברית שלוש נובלות בתרגומה של מרים אלגזי, בקובץ היפה "אהבה" (מעריב, 2002) ושתי הנובלות בקובץ "שעשועים בשאול" (עם עובד, 2007).