שלמה אבינרי הוא פרופסור למדע המדינה באוניברסיטה העברית בירושלים. נולד בעיר ביילסקו בפולין ב־1933 ועלה בֺ־1939. למד היסטוריה ומדע המדינה באוניברסיטה העברית בירושלים ובביה"ס הלונדוני לכלכלה. באוניברסיטה העברית כיהן כראש המחלקה למדע המדינה, מנהל מכון לוי אשכול לחקר המדיניות, הכלכלה והחברה בישראל, דיקן הפקולטה למדע החברה ומנהל המרכז ללימודי אירופה. בשנים 1977-1975 כיהן כמנכ"ל משרד החוץ בממשלתו הראשונה של יצחק רבין.
בשנת 1996 הוענק לו פרס ישראל. כן הוענקו לו על מחקריו פרס רובין, פרס פרץ נפתלי ופרס הוועד היהודי האמריקאי.
כיהן כפרופסור אורח באוניברסיטאות רבות בחו"ל, ביניהן: ייל, קורנל, אוניברסיטת קליפורניה, סיטי יוניברסיטי בניו יורק, אוקספורד, האוניברסיטה הלאומית האוסטרלית בקנברה, בי"ס למשפטים ע"ש קרדוזו בניו יורק, והאוניברסיטה המרכז־אירופית בבודפשט. כן שימש עמית־מחקר במרכז וילסון, מכון ברוקינגס ומכון קרנגי (כולם בוושינגטון), במכון לכלכלה וליחסים בינלאומיים במוסקבה, ובקולגיום בודפשט.
בשנים 1994-1991 היה חבר במשלחות בינלאומיות לפיקוח על הבחירות החופשיות הראשונות לאחר התפרקות הקומוניזם ובסיוע לתהליכי הדמוקרטיזציה בהונגריה, צ'כוסלובקיה, רומניה, אסטוניה, לאטביה, ליטא, קרואטיה, סרביה, גרוזיה ואזרבייג'אן.
בין ספריו שתורגמו ללשונות רבות: משנתו החברתית והכלכלית של קארל מארכס,קארל מארכס וקולוניאליזם, תורת המדינה של הגל, ישראל והפלשתינאים, הרעיון הציוני לגווניו (ספריית 'אפקים' 1980), משה הס בין סוציאליזם לציונות (ספריית 'אפקים' 1986), ארלוזורוב. וקרל מרקס, פילוסופיה ומהפכה (ספריית אופקים 2021). הוא הכין את ההקדמה ההיסטורית למהדורה העברית של יומי הרצל, שיצאה בשלושה כרכים בשם עניין היהודים. תירגם לעברית את כתבי שחרות של קארל מארכס, ולאחרונה ערך ותירגם בהוצאת אוניברסיטת קיימברידג' מהדורה אנגלית של ההיסטוריה הקדושה של האנושות של משה הס.
הוא חבר מועצת המערכת של המהדורה השלמה הראשונה של כתבי מארכס ואנגלס היוצאת מטעם המכון הבינלאומי להיסטוריה חברתית באמסטרדם והאקדמיה למדעים של ברלין-ברנדנבורג.
כפובליציסט הוא מפרסם מאמרים בענייני השנה וסוגיות בינלאומיות בארץ ובעולם. מאמריו פורסמו, בין השאר, בניו יורק טיימס, וושינגטון פוסט, לוס אנג'לס טיימס, אינטרנשיונל הרלד טריבון, נוייה ציריכר צייטונג, פרנקפורטר אלגמיינה צייטונג, לה פיגארו, די וולט, די צייט (המבורג), דר סטנדארט (וינה), גזטה ויבורצ'ה (ורשה) ודיילי סטאר (ביירות).