ירוסלב איושקביץ נולד בשנת 1894 ליד הכפר קאלניק, בפינה נידחת של אוקראינה, בן למשפחת אצילים פולנים שירדה זה כבר מגדולתה ומנכסיה. אביו, שהשתתף במרד הפולני בשנת 1863, היה מנהל חשבונות צנוע ששמר על קשרים חברתיים ותרבותיים הדוקים עם מולדתו הקרובה-רחוקה. אמ, בת למשפחת שימנובסקי, שאחד מבניה היה המלחין הנודע, היתה אישה בעלת נטיות אמנותיות, בייחוד מוסיקליות, ואותן הורישה לבנה. מגיל צעיר עסק איושקביץ במתן שיעורים פרטיים בבתי-האחוזה הפולניים באוקראינה. חצאי שנים עשה כבן-בית באחוזות אלה – מורה ומדריך לבן הצעיר במשפחה. אותן שנים פירנסו לימים את יצירתו.
בשנת 1918 הגיע איושקביץ לוארשה ושם החלה דרכו כיוצר רציניף. כעבור שנה מופיע ספר הביכורים שלו, ספר-השירים "אוקטוסיכונים". מעתה ועד סוף ימיו כותב איושקוביץ פרוזה ושירה כאחד. בוארשה הוא חובר למשוררים הצעירים המהווים יחד את קבוצת "סקמנדר" שמתרכזת סביב לכתב-עת בשם זה. בשנות העשרים הוא מקבל משרת פקידות בפרלמנט ואחר-כך – בשירות החוץ הפולני. מלחמת-העולם השנייה עוברת עליו באחוזתו שליד וארשה, סטבישצ'ה, שנעשתה מרכז חשוב לפעילות המחתרתית והתרבותית של פולין הכבושה. לאחר המלחמה נעשה איושקביץ חביבו של הממשל הקומוניסטי וזכה בכל הכיבודים השמורים לסופר במעמד כזה. משנת 954 ועד מותו בראשית 1980 שימש כעורכו של כתב-העת הספרותי המרכזי של פולין, "טוורצ'ושץ" (היצירה). מבין ספריו הרבים של איושקביץ נציין את הרומן בשלושה כרכים "שבח ותהילה", את הרומן ההיסטורי "מגינים אדומים" ושורה ארוכה של נובלות, רומנים, דרמות, מסות ותרגומים. חורשת לבנים (1983) היא יצירתו הראשונה שתורגמה לעברית.