אייטמטוב צ'ינגיס

צ'ינגיס אייטמטוב (12 בדצמבר 1928 - 10 ביוני 2008) נולד בכפר בקירגיזיה. אמו הייתה מורה. אביו, שהיה פעיל המפלגה הקומוניסטית, נאסר באחד מפרקי שלטון האימים של עידן סטלין ונספה במחנה ב־1937.
אייטמטוב סיים את הפקולטה לזואוטכניקה במכון לחקלאות בקירגיזיה. את דרכו החל כעיתונאי ב"פראבדה", והיא רצופה תפקידים ופעלים בשדה הפוליטיקה ובשדה הרוח.
בין שאר כהונות ששימש בהן היה יושב־ראש אגודת הקולנועים ויושב־ראש אגדות הסופרים בקירגיזיה, חבר הוועד המרכזי של המפלגה הקומוניסטית של קירגיזיה, ציר בסובייט העליון של ברית המועצות, חבר מועצת הנשיאות ומיועציו של הנשיא גורבצ'וב.
אייטמטוב היה שגריר רוסיה בלוקסמבורג, חבר האקדמיה למדעים של קירגיזיה, והאקדמיה האירופית לאמנויות ולמדעים.
על יצירתו הספרותית זכה בפרסים רבים, ובהם פרס לנין, על ספרו סיפורי ערבה והר (1963). מלבדו פרסם עוד כמה קובצי סיפורים, וכמה נובלות, ובהן שלום גולסארי (1967), אנייה לבנה (1970) וכלב מנומר רץ על חוף (1975). הרומן שלו הגרדום (1985) ראה אור בעברית. ספרו והיום איננו כלה יצא לאור ב־1980, ובמהדורת 1991 כלול בו פרק חדש (הפרק העשירי בתרגום העברי). ספרו ג'מילה יצא לאור ב־2006, ואהובתי במטפחת האדומה ב־2007. הספר נמר השלג (הכלה הנצחית) יצא לאור ב־2012.