בביתו במדבר

מהדורה מיוחדת של הספרים, רבי־המכר האהובים: עשו | כימים אחדים | בביתו במדבר. לכבודו של מאיר שלו (2023-1948), מבכירי הסופרים הישראלים.

סיפורי אהבה ושנאה: בין אב לבנותיו, בין בן לאמותיו, בין נשים לבני זוגן, ב"ימים-ההם" ובזמן הזה - במשפחה שנסתגרה בזיכרונותיה ובחצרה. ובלב הסיפור: פרשת האהבה בין מיכאל לבין אניה, הוא נער צעיר והיא אישה צעירה. אהבה שראשיתה הצלת חיים וסופה בסופם.

סיפור מצחיק ומעציב, אמיתי אך לא ייאמן, שתחילתו ריב אחים ואחריתו ליל אהבים, שהתרחש באוקראינה ובפלשתינה, בארצות הברית ובישראל, על שואב-האבק של סבתא שלי ומעט גם עליה עצמה.

תולדות משפחת איכרים, מראשוני המתיישבים בעמק יזרעאל, מסופרות בפי הנכד, שהתייתם מהוריו בגיל רך וגדל בבית סבו ובצל אישיותו. עולמו הוא עולם המיתוסים של ראשית ההתיישבות, תעלומות משפחתו, אגדות העמק וחיי הטבע שבתוכו גדל. את סיפורו הוא מספר באהבה ובגילוי לב.

הדפסה מיוחדת של הרומן האהוב ביותר על מאיר שלו מכל ספריו במלאת לו שבעים שנה ושלושים שנה לרומן הראשון שלו 'רומן רוסי'. אט־אט, בנשימה ארוכה, במונולוג אחד ושלושה סיפורים, נפרשות תולדותיה של משפחת אופים. יחסים מורכבים של אבות ובנים, אהבת-אם ואהבת אשה. סיפור של שכול ומסירות, כאב וזכרון, מירושלים והגליל של ראשית המאה עד לכפר בשפלה של שנות השבעים.

סיפור אהבתם של שלושה גברים לאשה אחת, אם בנם זיידה. עלילה המתפרסת על פני כשלושים שנה – משנות העשרים ועד שנות החמישים ומתרחשת בכפר בעמק יזרעאל.

בן חמישים ושתיים רפאל מאייר הוא הגבר הזקן ביותר בתולדות משפחתו. הוא חי ועובד בנגב, ומתוך תחושה שמותו קרב, מוצא מפלט בנוף ובבדידות שעבודתו מעניקה לו. בביתו במדבר הוא נזכר בימי ילדותו בירושלים, בסתת הזקן אברהם - ידידו הטוב - בארבעת הגברים המתים ובשש הנשים החיות המלוות אותו: אמו, סבתו, שתי דודותיו אחותו וגרושתו.

פרשה מופלאה של אהבה נרקמת בין שני שובכים של יוני דואר במלחמת השחרור. יאיר מנדלסון, מדריך תיירים, מספר על היונים ועל האוהבים, על עצמו, על אמו, שנתנה לו מתנה מפתיעה - סכום כסף שמאפשר לו לבנות בית חדש ולעזוב את אשתו, ועל הקבלנית שמשפצת את הבית ונעשית אהובתו.

"בשנת 1930 התאבדו אצלנו במושבה שלושה איכרים. אך בניגוד לרישומי הוועד ולמסקנותיו של השוטר האנגלי, ידעו אנשי המושבה שרק שניים מהמתאבדים שלחו יד בנפשם, ואילו המתאבד השלישי נרצח". שבעים שנה חלפו. רותה תבורי כותבת ומספרת על הרצח ההוא ועל הגברים של משפחתה - סבה, בעלה, אחיה ובנה.

בשנת 1994 היה מאיר שלו "סופר תושב" באוניברסיטה העברית והעביר שם סדרה של הרצאות שמשכו קהל רב ושודרו ב"קול ישראל". ההרצאות עסקו בביטויי האהבה והגורל, הטבע והבדיה, היופי והזכרון.

בשנת 1998 הרצה מאיר שלו סדרה של הרצאות באוניברסיטת תל-אביב. הסדרה, שמשכה קהל רב, עסקה בכתיבתם האוטוביוגרפית של סופרים לילדים, בדמות ההורה, המורה, האח והאחות, באגדות ילדים, וביחסי הסופר, המספר והקורא בספרים שונים.

הנשיקה הראשונה בתנ"ך אינה נשיקה של אהבה. האהבה הראשונה בתנ"ך אינה אהבת זוג. השנאה הראשונה בתנ"ך היא שנאת גבר לאשתו. הצחוק הראשון בתנ"ך הוא גם הצחוק האחרון שבו. בספר "ראשית" מתאר מאיר שלו כמה פעמים ראשונות בתנ"ך ואת מי שנבחרו להתנסות בהן: לחלום את החלום הראשון, לבכות את הבכי הראשון, להיות החכם הראשון, המלך, הנביא, המרגל הראשון.

"הספר הזה הוא לא ספר הדרכה ולא ספר לימוד, לא של בוטניקה ולא של גינון. אין הוא אלא קובץ של רשימות על גינת בר צנועה אחת ועל הגנן שעובד ושומר אותה, מי שבגיל די מאוחר מצא לו תחביב, ואולי אף אהבה חדשה".

סיפור מפתיע, פעמים מעציב ופעמים משעשע, על אהבה וגעגועים, יופי ובדידות, תשוקה ומריבה, שני לבבות ובשר אחד.

בספר לוקטו שני ספרי השיחות של מאיר שלו - 'בעיקר על אהבה' (עם עובד 1995) ו'סוד אחיזת העיניים' (עם עובד 1999). שיחות מרתקות שמדגישות את רוחב היריעה, את המקוריות ואת עושר הביטוי של המחבר. למעיינים בספרים אלה התברר עד מהרה כי מאיר שלו היה סופר מופלא וגם איש שיחה יחיד ומיוחד.