ב־28.8.1983, כשהוא בן שבעים, הסתלק מנחם בגין בפעם האחרונה מהבמה הפוליטית והותיר אחריו סימני שאלה שמהדהדים עד היום. דומה שאין מנהיג ישראלי שגילם תפקידים רבים ושונים כל־כך: מפקד המחתרת שאינו יודע לירות; ה"מוקיון" הזועק בכיכרות כשידיו מונפות באוויר; הפוליטיקאי המשוקץ של המחנה שאסור לשתפו בשלטון; איש הפשרות, המנהיג המטיב עם עמו, אהוב על ההמונים, איש השלום וקברניט המלחמה - כל אלה סערו באישיותו הכריזמטית והובילו אותו לתהומות הנידוי והייאוש ולגבהים המסחררים ביותר. מזולזל ומוערך, משיח ושטן – בגין היה שני לבן גוריון בהשפעתו על הפוליטיקה והחברה הישראלית.
מיהו בגין?
מפקד האצ"ל החולמני שהכריז מרד ערטילאי בבריטים, או זה שכבר בשנות הארבעים הבין שלפעמים תעמולה קודמת למעשה? מייסד "חרות", מפלגה רוויזיוניסטית של זעיר־בורגנים, או האיש שעמד בראש "הליכוד", מפלגת ימין עממית שאימצה לחיקה את מאות אלפי המזרחיים? המדינאי אציל הנפש וההגון, או איש נוקם ונוטר שרדף את מתנגדיו עד לאובדנם הפוליטי? האיש שנשבע אמונים לארץ ישראל ולהתנחלויות, או המנהיג שכרת את הסכם השלום הראשון וסלל את השביל למדינה פלסטינית? "העקשן" שסירב לפרוש ונשאר בזירה למרות עשורים של מפלות, או האיש שמיהר "להיעלם" אחרי כל כישלון? וכמובן: האם בגין הוביל את ישראל למלחמת לבנון, או שמא תוצאות "הטרגדיה", כלשונו, נכפו על ידי שר הביטחון שלו, אריאל שרון?
את חייו הפוליטיים סיים בגין בשתיקה רועמת מבלי שהעניק הסברים. התשובות לשאלות הללו, ועד רבות, מוצעות בביוגרפיה זו, ראשונה בעברית, פרי מחקר מקיף, שנשען על עדויות, מסמכים וכתבים נוספים.
בהדרגה נחשפים דפוסי האישיות והמנהיגות הייחודית שלו, התמורות שחלו בתפיסתו האידיאולוגית וחידת הסתגרותו - עד שנפרש לעיני הקורא, בשפה בהירה, דיוקן מרתק ומורכב, שסיומו בטרגדיה אישית ולאומית.
אבי שילון הוא עיתונאי ובעל תואר שני בתולדות עם ישראל מאוניברסיטת תל אביב. זהו ספרו הראשון.