דתל"שים – דתיים לשעבר – הפך לכינוי רווח בשנות התשעים: שם כולל לקבוצה גדולה של נשים וגברים שלכולם משותף דבר אחד – העובדה שהם נולדו והתחנכו בזרם הציונות הדתית, עד שבחרו לעזוב ולכונן לעצמם זהות חדשה. אבל מי הם הדתל"שים? מה מאפיין אותם? במה הם שונים מה"חוזרים בשאלה" וה"מתפקרים" של העבר? האם זהו רק קיצור נוח ואריזה חדשה ואופנתית או שהכינוי מבשר תופעה חברתית ותרבותית חדשה, שהולכת וצוברת משקל וזהות בתוך הפסיפס המורכב של החברה הישראלית?
פוריה גל גץ, דתל"שית בעצמה, עיתונאית וחוקרת תרבות, יצאה לחפש תשובות לשאלות אלה בסדרת ראיונות עומק החושפים את החוויה הדתל"שית באינטימיות רבה. המרואיינים הם בראש ובראשונה דתל"שים, המגיעים משדרות שונות של החברה הישראלית – אבל לא רק. לצדם מופיעות בספר דמויות בולטות ומוכרות בחברה הדתית-לאומית ואף מחוצה לה: רב וראש ישיבה, איש אקדמיה, חבר כנסת, איש טלוויזיה וקולנוען, שמאיירים את התופעה מן העבר הדתי של קו ההפרדה.
הדתל"שים הוא מסע חוויתי ועמוק אל עולמם של הדתיים לשעבר. זהו ניסיון משמעותי ראשון לשרטט קווים לדמותם, להבין לא רק את הרגע של עזיבת הדת אלא לחזור אל הדתל"שים לאחר שנים: למה הם מתגעגעים, מה הם עושים בשבתות ובחגים, ממה הם פוחדים, ולפעמים גם על מה הם כועסים.
גל גץ היא בת למשפחה המושרשת בזרם הדתי-לאומי. סבה, הרב מאיר יהודה גץ, שימש רב הכותל. היא הפכה לדתל"שית בגיל שמונה-עשרה. למדה פילוסופיה, מדע המדינה ולימודי תרבות, וכיום כותבת דוקטורט בתוכנית לפרשנות ותרבות באוניברסיטת בר אילן. עיתונאית ועורכת שכתבה במעריב ובידיעות אחרונות, ומפרסמת טורי פובליציסטיקה וביקורת תרבות בכלי תקשורת שונים. הדתל"שים הוא ספרה הראשון.