חוֹלית אדם נגד מכונה
בריאן הרברט וקווין אנדרסון, ליאור בן-דב (תרגום מאנגלית)
DUNE, THE MACHINE CRUSADE, Brian Herbert and Kevin J. Anderson
פרולוג
מחלוקת ניטשת בין ההיסטוריונים לגבי המסרים הטמונים
בשרידיו של העבר הרחוק.
ככל שיעמיק האדם לנבכי ההיסטוריה - כמה מרוחקת
התקופה, כמה כאוטית! - כך ייעשו העובדות נזילות יותר,
כך ייראו הסיפורים סותרים יותר. על פניהם של אוקיינוס הזמן
והזיכרון האנושי הנוטה לטעות, מתחוללת התמרה והגיבורים
האמיתיים נעשים לדמויות ארכיטיפליות, הקרבות נעשים
משמעותיים יותר מכפי שהיו למעשה, קשה ליישב את האגדות
עם האמת.
כמי שנושא בתואר ההיסטוריון הרשמי הראשון של
הג'יהאד, שומה עלי להעלות את הדברים על הכתב כמיטב
יכולתי, להסתמך על מסורות שבעל-פה וכן על קרעי מסמכים
שנשתמרו זה מאה-מאות שנים. מה מדויק יותר - היסטוריה
מתועדת בקפידה כמו זו שלי, או אסופה של אגדות וסיפורי
עם?
אני, נעם הבכיר, חייב לכתוב את הדברים ביושר, גם אם
אעורר עלי את חמתם של הממונים עלי. קראו את ההיסטוריה
הזאת בקפידה, מהקטע הראשון שבו אני פותח במנשר המחאה
של רנדיק טולו-פאר, מסמך שהוחרם על-ידי הג'יפול:
"עייפנו מלחימה, עייפנו עד מוות! נטבחו כבר
מיליארדים על גבי מיליארדים במהלך מסע הצלב הזה נגד
מכונות החשיבה. בין החללים לא רק חיילים לובשי מדים
הלוחמים למען הג'יהאד ועמם שכירי-החרב שלהם, אלא גם
מתיישבים תמימים ועבדים אנושיים בעולמות המסונכרנים.
איש לא טורח למנות את מספרן של מכונות האויב שהושמדו.
"מוחעד של המחשב אומניוס שלט בפלאנטות רבות במשך
יותר מאלף שנים, אבל דווקא רצח תינוקה החף מפשע של
הכוהנת סרינה באטלר לפני עשרים וארבע שנים עורר
התקוממות אנושית כוללת. היא הסתייעה בטרגדיה הזאת כדי
לעורר תסיסה בליגת האצילים, שבעקבותיה התרחשה ההתקפה
הנרחבת של הארמדה והשמדתה האטומית של הארץ.
"כן, אומניוס ספג אז מהלומה קשה, אך הוא הרג אותם
אודים עשֵנים של האנושות שנותרו על פני הפלאנטה ההיא
והותיר את מקום הולדתה של האנושות כשממה רדיואקטיבית,
מקום שאינו ראוי להיות נושב עוד במשך מאות שנים רבות.
איזה מחיר נורא היה זה! - מה עוד שלא היה זה הניצחון
המכריע, אף לא אמצעי להשגתו, אלא רק המערכה הפותחת
במאבק הארוך הזה.
"במשך יותר מעשרים שנה, השתוללה מלחמת הקודש של
סרינה כנגד מכונות החשיבה. בתגובה על פעולותינו כנגד
העולמות המסונכרנים פגעו הרובוטים במושבות הליגה. שוב
ושוב.
"הכוהנת סרינה היא אשה יראת שמים, כמדומה, והייתי
רוצה להאמין בטוהר נפשה וקדושתה. היא התמסרה במשך
שנים ללימוד כתביהם ותורותיהם של הפילוסופים הקדומים.
איש זולתה לא זכה לשוחח עם קווינה, הקוגיטור השוכן בעיר
ההגות זמן כה רב. להטה של סרינה ניכר ולא ניתן לערער או
להטיל ספק באמונותיה, אבל האם היא מודעת לכל הדברים
הנעשים בשמה?
"סרינה באטלר אינה הרבה יותר מאשר סמל, בעוד אשר
עיבליס ג'ינגו הוא בא-כוחה הפוליטי. הוא מתכנה 'הפטריארך
הגדול של הג'יהאד', ועומד בראש מועצת הג'יהאד, גוף ממשל
לשעת חירום, השולט מחוץ לגבולותיו של פרלמנט הליגה.
ואנחנו התרנו לזה לקרות!
"עקבתי אחר מעשיו של הפטריארך הגדול - משגיח
עבדים לשעבר על הארץ - וראיתי כיצד הוא מפעיל את
כישורי הנאום הכריזמטיים שלו כדי להמיר את הטרגדיה של
סרינה לכלי נשק. האם טחו עיני הכל מראות את האופן שבו
הוא בונה את עוצמתו הפוליטית האישית? וכי לשם מה נשא
לאשה את קאמי בורו, שאילן היוחסין שלה משתרע לאורך
אלף שנים בהיותה צאצאיתו של אותו חדל-אישים, השליט
האחרון של הקיסרות הישנה? הרי אדם אינו נושא את הצאצאית
היחידה של הקיסר האחרון שעודנה בין החיים אך ורק מתוך
אהבה!
"על מנת להבחין בבוגדים האנושיים ובחתרנים הפועלים
במחתרת, כונן עיבליס ג'ינגו את משטרת הג'יהאד שלו. חשבו
על כל אותם אלפים שנעצרו בשנים האחרונות - האם ייתכן
שכולם בוגדים שעבדו בשירות המכונות, כפי שטוענת ג'יפול?
האין זה נוח שכה רבים מביניהם הם יריביו הפוליטיים של
הפטריארך הגדול?
"אינני מותח ביקורת על מפקדי הצבא, על החיילים
האמיצים, או אפילו על שכירי-החרב, משום שכולם נלחמים
במלחמת הג'יהאד כמיטב יכולתם. בני-אדם מכל פלאנטה
חופשית יצאו להשמיד את מאחזי המכונה ולבלום את מסע
הביזה של הרובוטים. אבל כיצד נוכל לקוות שנשיג ניצחון אי
פעם? המכונות יכולות תמיד לבנות לוחמים נוספים... ואלה
חוזרים שוב ושוב.
"עייפנו מהמלחמה האינסופית הזאת. איזו תקווה יש
לשלום? איזו אפשרות קיימת להסכם עם אומניוס? מכונות
חשיבה לא מתעייפות לעולם.
"והן לא שוכחות לעולם."
177 לפנה"ג (לפני הגילדה)
השנה ה- 25 לג'יהאד
חולשתן של מכונות החשיבה נעוצה בכך שהן מאמינות
למעשה בכל מידע שהן מקבלות, ופועלות בהתאם.
בוריאן אטרייאידס, ראיון התחקיר הרביעי שלו
בארמדת הליגה
הפרימרו בוריאן אטרייאידס, המוביל קבוצה של חמש בליסטות
במסלול מעל לפלאנטה המחורצת בערוצים עמוקים, בחן את
כוחות האויב הרובוטי שנערכו כנגדו: חלקים וכסופים, כמו
דגים טורפים. אותם עיצובים יעילים, פונקציונליים, שיוו
לכוחות האויב את חִנם הבלתי מכוון של סכינים מושחזים.
למפלצות הקרב של אומניוס היתה עדיפות מספרית ברורה
על הספינות של בני-האדם, עליונות של עשרה לאחד, אבל
מכיוון שספינות הקרב של הג'יהאד היו מצוידות בשכבות
חופפות של שריוני הולצמן, יכול צי האויב להפציץ את ספינות
האנושות בלא לגרום שום נזק ובלא להתקדם לעבר אדמתו
של אנבום 4.
אף-על-פי שלא עמד לרשותם של הלוחמים האנושיים
העסוקים במגננה כוח האש הנחוץ כדי למחוץ את כוחות
המכונה או אפילו להסיג אותם, הג'יהאדים ימשיכו להילחם
ממילא. היה זה תיקו, בני-אדם ומכונות התייצבו אלה מול
אלה מעל לפלאנטה.
אומניוס וכוחותיו השיגו ניצחונות רבים בשבע השנים
שחלפו, כבשו מושבות נידחות רבות וכוננו מאחזים מהם יצאו
להתקפות גלים-גלים. אבל כעת נשבע צבא הג'יהאד להגן
בכל מחיר על עולם בלתי מאוגד זה מפני מכונות החשיבה -
אם תרצה בכך האוכלוסייה המקומית ואם לאו.
ואילו על פני הפלאנטה יצא עמיתו של בוריאן, הפרימרו
קסאווייר הארקונן, למערכה דיפלומטית נוספת בקרב זקני
הזנשיעים, מנהיגיה של העדה הבודיסלאמית הפרימיטיבית.
בור פקפק בכך שידידו יצליח להשיג התקדמות ניכרת.
קסאווייר היה נוקשה מכדי שישמש כמתווך ראוי לשמו: חוש
החובה שלו ודבקותו המופלגת ביעדי המשימה תמיד נחשבו
בעיניו יותר מכל.
ומלבד זאת, היתה לקסאווייר דעה קדומה כנגד האנשים
האלה... והם בוודאי הבחינו בכך.
מכונות החשיבה מעוניינות באנבוס 4. צבא הג'יהאד חייב
לבלום אותן. אם הזנשיעים רוצים לבודד את עצמם מפני
העימות הגלקטי ולא לשתף פעולה עם החיילים האמיצים
הלוחמים על קיום חירותו של המין האנושי, הרי שהם חסרי
כל ערך. בור השווה פעם בלצון את קסאווייר למכונה, מכיוון
שראה את הדברים במושגים של שחור ולבן, אך בן שיחו הזעים
פניו בכעס בתגובה.
מדיווחים שהתקבלו מהקרקע, התברר כי מנהיגיהם הדתיים
של הזנשיעים היו עקשנים לא פחות מאשר פרימרו הארקונן.
שני הצדדים התחפרו בעמדותיהם.
בור לא ערער על סגנון הפיקוד של ידידו, אף כי היה שונה
מזה שלו תכלית שינוי. לאחר שגדל בקרב המכונות והוכשר
לשמש אותן כנאמן, חבר בור אל האנושיות בכל פניה השונים,
והחירות שמצא שוב, הסעירה אותו. הוא חש בן חורין כשעסק
בספורט או בהימורים, התרועע עם הבריות והתלוצץ עם קצינים
אחרים. זה היה כה שונה ממה שאגממנון לימד אותו...
וביושבו הרחק, במסלול היקפי, ידע בור כי ספינות הקרב
הרובוטיות לא ייסוגו לעולם אלא אם כן ישתכנעו מתוקף
נתונים, כי אין ביכולתן לנצח. בשבועות האחרונים שקד על
תוכנית מסובכת שנועדה לגרום לקריסת הצי של אומניוס, אך
לא היה מוכן ליישמה בינתיים. אבל בעוד זמן מה...
הקיפאון הזה שהתרחש בחלל היה שונה לגמרי ממשחקי
המלחמה שבור נהנה להשתעשע בהם בחברתם של אנשי צוות
אחרים מבין הג'יהאדים במהלך סיורים, או האתגרים
המשעשעים שהוא והרובוט סראט הציגו זה לזה לפני שנים
רבות, במהלך המסעות הארוכים שלהם בין הכוכבים. הקיפאון
המעייף הזה לא אפשר הזדמנות של ממש ליהנות.
הוא החל להבחין במתכונות.
בתוך זמן קצר ינוע הצי הרובוטי לעברם כמו עדת דגי
פירהאנה במסלול סחרחר, בעומדו בגאון במדי הצבא הירוקים
כהים המגוהצים שלו, עליהם הבהיקו כתמי ארגמן - צבעי
הג'יהאד סימלו את החיים מצד אחד ואת הדם שהוקז מצד
אחר - נהג בור לתת פקודות ולכוון את כל ספינות הקרב בצי
הסיור שלו להפעיל את מגיני הולצמן ולהקפיד לבל תעלה
הטמפרטורה שלהם יתר על המידה.
ספינות המלחמה הרובוטיות העמוסות לעייפה בכלי נשק
נהגו באורח צפוי לחלוטין, ואנשיו נהגו להמר על מספרן
המדויק של היריות שהאויב יירה.
הוא עקב אחר תנועות כוחותיו שנעו כפי שפקד עליהם
לעשות. אחיו המאומץ של קסאווייר, ורג'יל טנטור, פיקד על
הבליסטה המובילה, וכיוון אותה לעמדת הירי שלה. ורג'יל
שירת בצבא הג'יהאד זה שבע-עשרה שנים, וקסאווייר תמיד
פקח עליו עין.
שום דבר לא השתנה כאן זה יותר משבוע, והלוחמים נעשו
קצרי-רוח, חזרו ועברו ליד האויב, אך לא עלה בידם לעשות
יותר מאשר לנפח את חזיהם ולהציג את נוצות הלוחם שלהם,
כדרכן של ציפורים אקזוטיות.
"אפשר היה לצפות שהמכונות ילמדו כבר בינתיים," נהם
ורג'יל ברשת התקשורת. "האם הן מקוות כל הזמן שאנחנו
נמעד?"
"הן רק בוחנות אותנו, ורג'יל." בור לא נקט את הפורמליות
המתחייבת מדרגתו ומשרשרת הפיקוד, מפני שהדבר הזכיר
לו יתר על המידה את הנוקשות של המכונות.
קודם לכן, כשנתיביהם של שני הציים חצו זה את זה לזמן
קצר, שיגרו ספינות המלחמה הרובוטיות מטח של קליעים
נפיצים שחבטו במגיני הולצמן הבלתי חדירים. בור לא נרתע
כשצפה בפיצוצים העקרים. לרגעים אחדים התערבבו הספינות
היריבות אלה באלה בתוך מערבולת צפופה וכאוטית, ואחר-
כך המשיכו לנוע אלה על פני אלה.
"בסדר, תן לי את הסיכום," קרא.
"עשרים ושמונה יריות, פרימרו," דיווח לו אחד מקציני
הגשר.
בור הנהן. תמיד שוגרו בין עשרים לשלושים פגזים, אך
הניחוש שלו היה עשרים ושניים. הוא וקציני הספינות האחרות
שלו העבירו זה לזה ברכות וקינות משועשעות על כך
שניחושיהם נפלו רק באחד או שניים ממספר המטחים שנורו
למעשה, וסיכמו כיצד יקבלו את הרווחים על הימוריהם. שעות
הפעילות הצבאית יחולקו בין המפסידים והזוכים, מנות מותרות
הועברו אנה ואנה בין הספינות.
אותו דבר התרחש כבר כמעט שלושים פעם. אבל כעת,
כששתי קבוצות הקרב התקרבו זו אל זו, כצפוי, תכנן בור
הפתעה.
צי הג'יהאד שמר על המבנה שלו, ממושמע כמו המכונות.
"הנה זה מתחיל שוב." בור פנה אל הצוות שלו על הגשר.
"התכוננו לחילופי אש. הגבירו את עוצמת המגינים עד למלוא
העוצמה. אתם יודעים מה לעשות. כבר התאמנו בזה די הצורך."
רחש מזמזם, שגרם לעור לעקצץ, פשט ברחבי הסיפון,
שכבות של כוח הגנה מתנוצץ שהוזן על-ידי מחוללי כוח
ענקיים הקשורים למנועים. כל המפקדים בכל הספינות ישגיחו
בדריכות לבל יתחממו המגינים יתר על המידה; זה היה הפגם
היחיד במערכת שמעולם - לכל הפחות בינתיים - לא חשדו
המכונות.
הוא עקב אחר הבליסטה המובילה שנעה קדימה לאורך
הנתיב המסלולי. "ורג'יל, אתה מוכן?"
"אני מוכן זה ימים, המפקד. הבה נפתח בפעולה!"
בור פנה אל המומחים שלו לחומרי נפץ וטקטיקה, שבראשם
עמד אחד משכירי-החרב של גינאז, זון נורט. "מר נורט, אני
משער שכבר הצבת את כל ה... מלכודות עכברים שלנו."
השדר שקיבל בתשובה היה: "כל אחת ואחת מהן הוצבה
במקומה המדויק, פרימרו. שלחתי לכל אחת מהספינות שלנו
את המיקום המדויק, כדי שנוכל לחמוק מהן בעצמנו. השאלה
היא, האם המכונות יבחינו בכך?"
"אנחנו נעסיק אותן, בור!" אמר ורג'יל.
ספינות המלחמה של צי המכונות התנוססו בקרבתם,
התקדמו לנקודת היירוט. אף כי למכונות החשיבה לא היה
שום חוש אסתטי, החישובים שלהן והדגמים שלהן שתוכננו
ביעילות הנדסית הולידו בכל זאת ספינות בעלות חמוקיים
מדויקים וקערים חלקים להפליא.
בור חייך. "נוע נוע!"
כשקבוצת הקרב של אומניוס התקרבה כמו עדת דגים
שאננים, אימתניים, התפרצה לפתע הבליסטה של ורג'יל תוך
האצה מהירה, שיגרה קליעים תוך שימוש במערכת "הבהוב
וירי" חדשה שכיבתה והפעילה את מגיני החרטום במרווחים
של אלפיות השנייה, תוך התאמה מדוקדקת על מנת לאפשר
לקליעים הקינטיים המשוגרים לעבור.
קליעים בעלי עוצמה גבוהה הפציצו את הספינה הקרובה
ביותר בצי המכונות, ואז חזר ורג'יל ותקף, שינה את מסלולו
והכה היישר בתוך צביר של ספינות רובוטיות כמו פר סאלוסי
משתולל.
אז נתן בור את הפקודה להתפזר, ושאר ספינותיו יצאו
מהמבנה והתפזרו בשטח, כדי להתרחק.
המכונות, שניסו להגיב על המצב הבלתי צפוי לא יכלו
לעשות הרבה, והסתפקו בכך שפתחו באש לעבר ספינות
הג'יהאד המוגנות במגיני הולצמן.
ורג'יל חזר שוב לתקוף בבליסטה המובילה שלו. על-פי
ההוראות שניתנו לו, עליו לרוקן את כל סוללות הנשק של
ספינתו בהתקפה מטורפת. הקליעים התפוצצו בזה אחר זה על
הספינות הרובוטיות, גרמו לנזקים משמעותיים אך לא להרס.
רשת התקשורת הדהדה בתשואות אנושיות.
אבל הגמביט של ורג'יל לא היה אלא פעולת הסחה. עיקר
הכוח של אומניוס המשיך בנתיב הקבוע שלו... היישר אל
שדה המוקשים החללי שזון נורט, שכיר-החרב המוכשר, וצוותו
התקינו במסלול ההיקפי.
מוקשי הקִרבה הענקיים היו מצופים בסרטי חמיקה שכמעט
העלימו אותם מהחיישנים. סיירים חרוצים וסריקות קפדניות
יכלו לאתרם, אבל פעולתו הבלתי צפויה והמשתוללת של
ורג'יל הפנתה את המיקוד של המכונות לכיוון אחר.
שתי ספינות המלחמה הקדומניות של צי המכונות התפוצצו
משנתקלו בשורה של מוקשים רבי-עוצמה. פיצוצים אדירים
קרעו חורים בסיפונים, בקערים ובמכסי המנועים. ספינותיו
המוכות של האויב הסתחררו ויצאו מנתיביהן, כשהן אחוזות
להבות ונתקלו במוקש נוסף.
שלוש ספינות נוספות של צי המכונות, שעדיין לא הבחינו
מה התרחש התנגשו במוקשי החלל הבלתי נראים. ואז נערכה
קבוצת הקרב מחדש. ספינות הקרב שנותרו התעלמו מההתקפה
של ורג'יל, התפזרו והפעילו חיישנים כדי לאתר את שאר
המוקשים הפזורים וסילקו אותם בקובץ של יריות שטווחו
בקפידה.
"ורג'יל - נתק מגע," שידר אליו בור. "כל הבליסטות
האחרות, היערכו מחדש. כבר השתעשענו היום." הוא התרווח
בכיסא הפיקוד שלו באנחת סיפוק. "הוציאו ארבעה סיירי
קינג'אלים מהירים כדי לאמוד את היקף הנזקים שגרמנו להם."
הוא פתח קו תקשורת פרטי, ודמותו של שכיר-החרב
מגינאז הופיעה על הצג. "נורט, אתה ואנשיך תקבלו עיטורים
על כך." כשלא היו במדי הסוואה קרביים לצורך הטמנת
מוקשים ופעילויות חשאיות אחרות, לבשו שכירי-החרב מדי
זהב וארגמן שתכננו בעצמם, ולא את הירוק-ארגמן של
הג'יהאד. הזהב סימל את הסכומים הנכבדים ששילמו להם על
שירותיהם ואילו הארגמן את הדם שהגירו.
מאחוריהם, המשיכה קבוצת הקרב הפגועה של אומניוס
בסיור המסלולי שלה, ספינותיה לא הניחו לדבר להסיטן
מהמסלול, כמו כרישים המחפשים מזון. רובוטים רבים הגיחו
כבר מתוך הספינות, זחלו כמו כינים על המשטחים החיצוניים,
ועסקו בתיקונים מקיפים.
"נראה שבכלל לא גרמנו להם לנזק ממשי," אמר ורג'יל
כשהבליסטה שלו חזרה והצטרפה לקבוצת הג'יהאד. בנימת
דבריו ניכרה אכזבה. הוא הוסיף: "למרות הכל, הם לא יקבלו
את אנבוס 4 מידינו."
"בהחלט לא יקבלו אותו. נתנו להם די והותר בשנים
האחרונות. הגיע הזמן לחולל מפנה במלחמה הזאת."
בור תהה מדוע השתהו כוחות המכונה זמן כה רב בלא
להסלים את העימות הזה. זה לא היה חלק מהמתכונת הקבועה
שלהם. בהיותו בנו של הטיטאן אגממנון, הוא הבין יותר מאשר
כל בן-אדם אחר שהתגייס לג'יהאד, את אופן הפעולה של
המוח המחשבי. וכעת, כשחשב על כך, נעשה בור חשדני ביותר.
האם אני הוא זה שנעשה צפוי יתר על המידה? ומה יהיה
אם הרובוטים רק רוצים שאאמין כי לא ישנו את הטקטיקה
שלהם?
הוא קימט את מצחו ופתח את קו התקשורת אל הבליסטה
המובילה. "ורג'יל? יש לי הרגשה לא טובה בעניין הזה. פזר
ספינות סיור כדי לסקור ולמפות את היבשות למטה. אני חושב
שהמכונות זוממות לבצע משהו."
ורג'יל לא פקפק באינטואיציה של בור. "אנחנו נסתכל
היטב למטה, פרימרו. אם הם העיפו למטה אפילו אבן אחת,
נמצא אותה."
"אני חושד ביותר מזה. הן מנסות לנהוג בערמומיות, בדרכן
שלהן, הצפויה." בור שלח מבטו לעבר הכרונומטר, ביודע
ינקפו עוד שעות בטרם יידרש לדאוג לגבי ההיתקלות הבאה
במסלול החללי. הוא חש אי-שקט. "בינתיים, ורג'יל, אתה
מפקד על קבוצת הקרב, אני יורד למטה במעבורת כדי לראות
אם אחיך הצליח לשכנע את ידידינו הזנשיעים לנהוג בהיגיון."
על מנת להבין את משמעות הניצחון, עליך להגדיר
תחליה את אויביך... ואת בעלי הברית שלך.
פרימרו קסאווייר הארקונן, הרצאות על אסטרטגיה
מאז יצאו בני העדה הבודיסלאמית מליגת האצילים מאות שנים
קודם לכן, נעשה אנבוס 4 למרכז הציוויליזציה הזנשיעית. העיר
המרכזית שלה, דאריטס, היתה לבה הדתי של אותה עדה
עצמאית ומבודדת, שלא החשיבה את משאביה הזעומים של
הפלאנטה ואת הפנאטים הדתיים הבעייתיים.
היבשות הנרחבות של אנבוס 4 היו מנוקדות בימות גדולות
ורדודות, מהן שהכילו מים מתוקים מהן שמימיהן היו מלוחים
עד מאוד. הגאות והשפל שנגרמו על-ידי הירחים שהקיפו את
הפלאנטה במסלול קרוב גררו את הימים על גבי הנוף, כאילו
היו מטלית לצחצוח, וכך כשעברו בין הערוצים המשוננים,
שחקו בתוך אבן החול הרכה נקיקים ואמפיתיאטרונים רבים.
בחביון הצוקים הפוערים פיותיהם בנו להם הזנשיעים את
עריהם.
מימה רדודה אחת למשנהָ, התנקזו הנהרות באורח טבעי,
כיוון שנמשכו על-ידי נחשולי הגאות. התושבים פיתחו את
המדעים באורח מופלא: הם הצטיינו במתמטיקה, אסטרונומיה
ובכישורים הנדסיים שאפשרו להם לצפות את השיטפונות
המופיעים ונעלמים. כורי טין אספו את המינרל היקר כל-כך
על-ידי סינון המים העכורים שזרמו דרך הערוצים. בשפלות
שבמורד הערוצים היתה קרקע פורייה, בתנאי שהחקלאים זרעו
וקצרו במועדים הנכונים.
בדאריטס בנו הזנשיעים סכר ענקי לרוחב צוואר בקבוק
בערוצי הסלע האדום... היתה זו מחווה של התרסה שנועדה
להראות כי אמונתם וכשרונם מספיקים על מנת לעצור אפילו
את הזרם החזק ביותר של הנהר. מאחורי הסכר נִקווה מאגר
אדיר, מלא במים כחולים כהים. הדייגים הזנשיעים השיטו
דוגיות עדינות על פני האגם והשתמשו ברשתות גדולות כדי
להשלים את הדגנים והירקות שגדלו באגן השיטפונות.
הסכר של דאריטס לא היה סתם קיר, כיוון שקושט בפסלי
אבן שנחצבו בידי בעלי מלאכה כשרוניים ונאמנים. שני
המונוליתים, שהתנוססו לגובה של מאות מטרים, הציגו דמויות
משופרות של בודהה ומוחמד, שתוויהם טושטשו בידי הזמן,
האגדה וכן אידיאליזציה שנגרמה מרוב יראה.
המאמינים התקינו טורבינות הידרו-חשמליות מגושמות
שהופעלו על-ידי עוצמת הנחשול. יחד עם הלוחיות המרובות
המופעלות על-ידי כוח השמש שכיסו את שיאיה של המֶזָה,
הפיק הסכר של דאריטס כמות אנרגיה מספקת כדי להניע את
ערי אנבוס 4, שלא היו גדולות במושגי העולמות האחרים.
בכל הפלאנטה כולה חיו שבעים ותשעה מיליון תושבים. ובכל
זאת, קווי תקשורת ורשת חשמל קישרו בין היישובים באמצעות
תשתית טכנולוגית ברמה גבוהה שהפכה את המקום הזה
למתוחכם ביותר בכל עולמות המקלט של הבודיסלאמים.
ומסיבה זו בדיוק התאוו לו מכונות החשיבה. במאמץ מזערי
יוכל אומניוס להפוך את אנבוס 4 לראש גשר שממנו יתכנן
התקפות נרחבות הרבה יותר נגד עולמות הליגה.
הג'יהאד של סרינה באטלר כבר התחולל במלוא העוצמה
משך יותר משני עשורים. בעשרים ושלוש השנים שחלפו
מאז השמדתה האטומית של הארץ, היו מערכות רבות שנעו
בין ניצחון ותבוסה לשני הצדדים.
אבל לפני שבע שנים החלו מכונות החשיבה לגלות עניין
בפלאנטות הבלתי מאוגדות, עליהן ניתן להשתלט בקלות רבה
יותר מאשר על עולמות הליגה המוגנים הרבה יותר, הדחוסים
במספר אוכלוסין גדול בהרבה. על הפלאנטות הבלתי מאוגדות,
הפגיעות יותר, עלה בידי הסוחרים, הכורים, החקלאים
והפליטים הבודיסלאמים הפזורים רק לעתים נדירות, להערך
בכוחות הדרושים כדי להתנגד לאומניוס. בשלוש השנים
הראשונות, השתלטו מכונות החשיבה על חמש פלאנטות
כאלה.
בסאלוסה סקונדוס לא הצליחה מועצת הג'יהאד להבין
מדוע מעוניין אומניוס במקום כל-כך חסר ערך עד שבוריאן
הבחין במתכונת: מכונות החשיבה שכוונו על-ידי חישוביו
ותצפיותיו של מוחעד המחשבי, הקיפו את עולמות הליגה כמו
רשת והלכו והתקרבו אליהם עוד ועוד לקראת הנחתתה של
מהלומת מוות על בירת הליגה.
זמן קצר לאחר שבוריאן אטרייאידס - בתמיכתו של
קסאווייר - תבע כי הג'יהאד יקדיש את עוצמתו הצבאית להגן
על הפלאנטות הבלתי מאוגדות, הצליחה מכת-נגד עצומה
ובלתי צפויה של הג'יהאד לשחרר את טינדאל שנכבשה על-
ידי המכונות. כל ניצחון היה ניצחון טוב.
קסאווייר שמח על כך שצבא הג'יהאד הגיע לאנבוס 4
במועד, הודות לאזהרתו של סוחר בשר טלולאסה ששמו רקור
ואן. חבורתו של סוחר הבשר פשטה על העולם הזה, חטפה
זנשיעים שנמכרו בשוקי העבדים של זנבר ופוריטרין. לאחר
פשיטה פגש סוחר העבדים ביחידת סיור רובוטית שמיפתה
וניתחה את הפלאנטה, פעילות שהמכונות נהגו תמיד לעשות
כהכנה למסע כיבוש. רקור ואן חש אז אל סאלוסה סקונדוס
ומסר את החדשות המרות למועצת הג'יהאד.
כדי להקדים רפואה למכה, הזדרז הפטריארך הגדול עיבליס
ג'ינגו ותכנן את המסע הצבאי החפוז הזה, שהיה אפקטיבי
בכל זאת. "לא נוכל להתיר לשום עולם נוסף ליפול בידי מכונות
החשיבה השטניות," זעק עיבליס בטקס הפרידה מהכוח שיצא
לדרכו, והקהל שאג בהתלהבות והשליך פרחי תפוז. "כבר
איבדנו את אלרם, את מושבת פרידוט, את בלוס ועוד. אבל
באנבוס 4 מותח צבא הג'יהאד קו בחלל!"
אף-על-פי שקסאווייר לא דייק באומדן מספרן של הספינות
שאומניוס היה אמור לשגר לעולם הנידח הזה, הרי שעד כה
הצליחו כוחות הג'יהאד לסכל את ניסיון הפלישה, אף כי לא
יכלו להסיג את הרובוטים מהמקום.
במהלך הפסקה בשיחות עם הזנשיעים, קילל קסאווייר
בשקט. דווקא אותם אנשים שניסה להציל לא היו מעוניינים
בעזרתו וסירבו להילחם במכונות החשיבה.
בעיר הזאת, ששכנה בחגווי ערוציו של הסלע האדום נשמרו
כתבי הקודש המקוריים, הכתובים בכתב-יד, של הפרשנות
שהעניקו הזנשיעים לבודיסלאם. בתוך כספות שהוצפנו
במערות שימרו החכמים את כתבי-היד הלא ברורים של
הקוראן-סוטרה והתפללו חמש פעמים ביום כאשר שמעו את
הקריאות מהמינרטים שהוקמו בשולי הערוץ. מהעיר דאריטס
הפיצו הזקנים את מדרשיהם, שנועדו להנחות את המאמינים
באותה אזוטריות הרחבה כים.
קסאווייר הארקונן התקשה לכלוא את תסכולו. הוא היה
איש צבא המורגל להוביל את חייליו בקרב, להסתער בראשם,
לפקד על כוחות ולצפות כי הוראותיו יתבצעו. הוא פשוט לא
ידע מה יעשה כאשר התושבים הבודיסלאמים הפציפיסטים
הללו פשוט... סירבו.
בעולמות הליגה, החלה לצמוח תנועת מחאה נגד הג'יהאד.
האנשים עייפו לאחר יותר מעשרים שנות שפיכות דמים בלא
שום התקדמות נראית לעין. היו אפילו מי שנשאו כרזות וניצבו
סמוך להיכל שהוקם לזכרו של הילד הנרצח, מאניון התמים,
וקראו "שלום בכל מחיר!"
כן, קסאווייר יכול להבין את עייפותם וייאושם, משום
שרבים מאהובי נפשם נהרגו על-ידי מכונות החשיבה. אבל
הבודיסלאמים הבודדים הללו כלל לא טרחו אפילו להרים ידם
בהתנגדות, ובנוקטם חוסר אלימות קיצונית גילו את סכלותם
המוחלטת.
מטרתן של המכונות היתה פשוטה, ואומניוס בוודאי לא
יפגין התחשבות כלשהי בשום העדפה של פנאטים דתיים.
קסאווייר נדרש למלא כאן תפקיד חיוני, בשם הג'יהאד -
והתפקיד הזה לא דרש שיתוף פעולה גדול מצד המקומיים.
הוא לא שיער שייתקל בקשיים כה רבים בניסיון להניע את
האנשים הללו להעריך את הסיכונים שצבא הג'יהאד לוקח על
עצמו בהיחלצו לעזרתם. זקני העדה הזנשיעית השתרכו בחזרה
לחדר הישיבות, אולם סגור שקושט בחפצים דתיים עתיקי
יומין, משובצים בזהב ובאבנים טובות שהבהיקו.
וכפי שעשה זאת במשך שעות על גבי שעות, חזר המנהיג
הדתי רנגאליד והתבונן בו בעיניים קשות כצור ובסירוב בלתי
מתפשר. היה לו ראש גדול וגלוח שהבהיק בשל השמנים
האקזוטיים שבהם נמשח; גבותיו העבותות סורקו והושחרו
שלא בידי הטבע. סנטרו היה מכוסה בזקן עבות אפור, עשוי
כמרובע, אותו טיפח בגאון. עיניו, אפורות-ירוקות בהירות
בלטו מאוד על רקע עורו השזוף. האיש הזה לא התיירא ולא
התרשם לנוכח צי הקרב של מכונות החשיבה, אף לא למול
עוצמת האש המרשימה של צבא הג'יהאד. הוא נראה כמי
שמתעלם, כמי שמתנער, מכל אלה.
קסאווייר התאמץ מאוד שלא להרים את קולו. "אנחנו
מנסים לגונן על עולמך, זקן העדה רנגאליד. אלמלא הגענו
בעת שהגענו, אלמלא המשיכו ספינותינו לבלום את מכונות
החשיבה מדי יום ביומו, אתה וכל בני עמך הייתם עבדיו של
אומניוס." הוא התיישב בנוקשות על הספסל הקשה מול המנהיג
הזנשיעי. רנגאליד לא הציע לו שום תקרובת אף לא פעם אחת,
אף שקסאווייר חשד שהזקנים סועדים כל אימת שהחיילים
יוצאים מהחדר.
"עבדים? אם רווחתנו מעסיקה אותך כל-כך, פרימרו
הארקונן, היכן היו ספינות הקרב שלך לפני חודשים אחדים,
כאשר סוחרי הבשר של הטלולאסה חטפו גברים צעירים ונשים
פוריות מיישובינו החקלאיים?"
קסאווייר ניסה שלא לחשוף מצוקה. מעולם לא רצה להיות
דיפלומט; הוא לא התברך בסבלנות הדרושה לכך, הוא שירת
את עניין הג'יהאד בכל הנאמנות והמסירות שהיו בנפשו.
הארגמן של מדיו סימל את דמה המוקז של האנושות ואת דם
מאניון התמים שלו - שבקושי מלאו לו אחד-עשר חודשים
- ונעשה לראשון בקדושים המעונים החדשים.
"זקן העדה, מה עשית אתה להגנת בני עמך עם בוא
הפושטים? לא ידעתי דבר על התקרית לפנים ואינני יכול לעזור
לך לגבי מה שאירע בעבר. אני יכול להבטיחך רק כי החיים
תחת שלטונן של מכונות החשיבה יהיו גרועים הרבה יותר."
"כך אתה טוען, אך אינך יכול להכחיש את הצביעות בחברה
שלך. מדוע עלינו להעדיף את דברתו של סוחר עבדים אחד
לעומת האחר?"
נחיריו של קסאווייר התרחבו. אין לי זמן לזה! "אם אתה
מתעקש לחזור ולחיות את העבר, זכור כי סירובם של בני עמך
להילחם במכונות החשיבה היישר מההתחלה עלה בחירותם
של מיליארדי בני-אדם, ולא ניתן למנות את מספר המתים.
רבים מאמינים כי אתם חבים חוב גדול לבני הגזע האנושי."
"איננו מחבבים שום צד בעימות הזה," השיב לו המנהיג
אפור הזקן. "בני עמי לא רוצים להשתתף במלחמתכם, שהיא
עקובה מדם וחסרת כל תוחלת."
קסאווייר בלם תשובה נמהרת ואמר, "ואף-על-פי-כן,
נלכדתם באש צולבת ועליכם לבחור במי אתם תומכים."
"האם עריצים אנושיים טובים מעריצי המכונה? מי חכם
ויקבע? אבל אני יודע בפירוש כי אין זה הקרב שלנו, ומעולם
לא היה הקרב שלנו."
העובדים בתוך סכר דאריטס הסיטו את שערי המים ואפשרו
למים זכים לצנוח בשני מפלי מים תאומים, מרהיבי עין, מידיהם
הפרושות של צלמי בודהה ומוחמד. למשמע רחש פתאומי
שקרב לעברו נשא קסאווייר את עיניו והופתע בראותו את
הפרימרו בוריאן אטרייאידס צועד לאורך השביל המסולע
המוביל ממנחת המעבורת שלו בנמל החלל המאולתר. הגבר
שחור השיער חייך בעת שהתקדם לעברו, ונראה חסון, גברי
וצעיר כפי שהיה בעת שקסאווייר פגש אותו לראשונה לאחר
שנמלט מהארץ לפני שנים כה רבות. "אתה יכול להפציר בהם
ככל שתרצה, קסאווייר, אבל הזנשיעים דוברים שפה אחרת...
ולא רק במובן המילולי."
על פני מנהיגה של דאריטס ניכרה התנגדות. "הציוויליזציה
שלכם, הכופרת, רדפה אותנו. חיילי הג'יהאד אינם רצויים כאן,
במיוחד לא בדאריטס, עירנו הקדושה."
קסאווייר קיבע את מבטו ברנגאליד. "אני חייב להודיעך,
זקן העדה, שלא אתיר למכונות החשיבה להשתלט על
הפלאנטה הזאת, בין שתסייעו לנו ובין שלא. נפילת אנבוס 4
עלולה להעניק לאויב עוד גשר בדרך אל עולמות הליגה."
"זאת הפלאנטה שלנו, פרימרו הארקונן. אין זה מקומכם."
"גם לא מקומן של מכונות החשיבה!" פניו של קסאווייר
התכהו.
בוריאן נטל אותו בזרועו. ניכר בבור שהוא משועשע
כשאמר, "אני רואה שגילית טכניקות חדשות של דיפלומטיה."
"מעולם לא טענתי שאני מצטיין במשא ומתן."
בור הנהן בחיוך. "אילו ידעו האנשים הללו למלא אחר
ההוראות שלך, זה היה בוודאי מקל על העניין, הלא כן?"
"אין לי שום כוונה לנטוש את הפלאנטה הזאת, בור."
רשת התקשורת הפיקודית רחשה, ומסר ברור הגיע דרכה.
קולו של ורג'יל טנטור היה נרגש, מתנשם. "פרימרו אטרייאידס,
חשדותיך אושרו! הסריקות שלנו גילו מחנה בסיס חשאי של
מכונות החשיבה המוקם על אחד המישורים. נראה שזהו ראש
גשר צבאי המצויד במיכון תעשייתי, נשק כבד ורובוטי לחימה."
"עשית עבודה יפה, ורג'יל," אמר בור. "וכעת תתחיל
ההצגה."
קסאווייר הסתכל מעבר לכתפו לעבר רנגאליד השקוע
בעצמו, שנראה כמי שהיה שמח לא לראות עוד את מצביאי
הג'יהאד. "סיימנו את עניינינו כאן, בור. חזור לספינת הדגל
שלך. מחכה לנו עבודה."
העתיד? – אין דבר כזה. האנושות מתייצבת למול
עתידים אפשריים מרובים, ורבי מהם תלויים
במאורעות פעוטים לכאורה.
הכרוניקה של מואדרו
זימייה, העיר המעטירה, פסגתה התרבותית של האנושות
החופשית, עוררה השתאות בעיני כל רואיה. שדרות מוצלות
בעצים השתלחו כמו חישורי גלגל מתשלובת של בנייני ממשל
וכיכר זיכרון עצומת ממדים. גברים בחליפות מקטורן וגבירות
בשמלות רשמיות מקושטות חצו את הכיכר בצעדים נמרצים.
עיבליס ג'ינגו קימט את מצחו כשהזדרז לחצות את הרחבה
בדרכו אל אולם הפרלמנט המרשים. מערך בניינים כה מסודר
יכול להקנות אשליה של ביטחון, כאילו הסביבה לא תשתנה
לעולם.
אבל שום דבר אינו קבוע. שום דבר אינו מובטח.
עיסוקו היה לעורר השראה באנשים, להסעירם לכלל פעולה
על-ידי כך ששכנע אותם כי המכונות הזדוניות מסוגלות לתקוף
כל עולם ועולם בכל עת, וכי קיימים מרגלים אנושיים, עריקים
חורשי רעות שפעלו בחשאי לטובת אומניוס, אפילו כאן, בלבה
של הליגה.
לעתים נדרש עיבליס לייפות את המציאות, לטובת המאבק,
כמובן.
הוא היה גבר רחב כתפיים בעל פנים רבועים ושיער חום
כהה וחלק, והוא לבש מקטורן שחור רפוי שקושט בתיפורי
זהב וצמידים נוצצים. צעדים אחדים מאחוריו נעו סוכני הג'יפול
- משטרת הג'יהאד, דרוכים תמיד, נכונים לשלוף את נשקם
במהירות. הרי בני-אדם בוגדניים או מתנקשים הנאמנים
למכונות עלולים להגיח מכל מקום שהוא.
שני עשורים לפני כן, העניק לעצמו עיבליס את התואר
"הפטריארך הגדול של הג'יהאד מיסודה של סרינה באטלר",
והמונים נהרו לשמוע את דבריו בכל עת שהופיע בציבור. הוא
דיבר בשמם, הוא עורר אותם לפעולה, אמר להם מה לחשוב
וכיצד להגיב. בדומה לבוריאן אטרייאידס, עיבליס היה בעבר
נאמן אנושי בשירותן של מכונות החשיבה על הארץ. וכעת
הוא נעשה לנואם ומדינאי מן המעלה העליונה: מלך,
פוליטיקאי, מנהיג דתי ומפקד צבאי וכל הישויות הללו
התגלגלו באישיות כריזמטית אחת. הוא פילס את דרכו
בכוחותיו שלו, היה זה נתיב חסר תקדים שאפשר לו לנוע בין
האליטות של המנהיגות האנושית. הוא ידע היסטוריה והבין
בבהירות מהו תפקידו בה.
כשטיפס על המדרגות הרחבות של בניין הפרלמנט ונכנס
לאולם הכניסה גבה התקרה המקושט בפְרֶסְקִים, השתתקו
הנציגים והפקידים. עיבליס נהנה מאוד בראותו כיצד אנשים
נבוכים ומתבלבלים, כיצד הם מסמיקים ומגמגמים בגלל היראה
שחשו כלפיו.
הוא נעצר בכבוד הראוי ליד החדרון שבו שכן היכל הזיכרון
המפואר למאניון, תינוקה של סרינה באטלר שנרצח, פסל של
מלאך שזרועותיו פשוטות לפניו כמבקש לקבל את המעמס
היומיומי של פרחים רעננים, ציפורני חתול כתומים בהירים
שנראו כמו סופר-נובות קטנות ונוצצות, פריחה שבמשך הזמן
נעשתה ל"פרח של מאניון".
בפנים, האולם הגדול היה מלא, ובכל כיסא ישב אציל או
נציגה של אחת הפלאנטות. אפילו המעברים היו מלאים מפה
לפה באורחים נשואי-פנים שישבו על כיסאות מתקפלים מדגם
חדיש שצפו במרחב הפנוי.
נזיר בגלימה כתומה-צהובה ישב סמוך לקדמת האולם
כשהוא משגיח על מכל שקוף וכבד שהכיל מוח אנושי חי
בתוך אמבט מקיים-חיים של נוזלחשמל תכלכל. כאשר התבונן
עיבליס בקוגיטור הנערץ, הוא חש גל מרטיט של הנאה אמיתית
בשל הזיכרון שעורר בו על אותו מוח פילוסוף קדום שנקרא
אקלו, שחלק לו מידיעותיו בתקופה שבה עיבליס היה לא יותר
מאשר מפקח על עבדים בשירות המכונות בארץ. היתה זו
תקופה מסעירה, שופעת אפשרויות.
הקוגיטור הזה, הוגה-דעות ממין נקבה, שנקראה קווינה,
לא ששה לסייע לו או להשיא לו עצות. ואף-על-פי-כן נהג
עיבליס לפקוד לעתים תכופות את עיר ההגות כדי לשבת ליד
מכל השימור של קווינה, בתקווה ללמוד ממנה משהו. הוא
פגש שני קוגיטורים בלבד במהלך חייו, אבל עוצמתן הנהדרת
של יחידות החשיבה האורגניות הללו תמיד הרשימה אותו.
הרי הן עלו פי כמה על אומניוס, בהיותן כה הדורות וכה
אנושיות... חרף המגבלות הפיסיות הגלויות שלהן.
הפרלמנט עסק בעניינים שעל סדר יומו זה שעות, אך שום
דבר חשוב לא יסוכם סופית טרם הגיעו. הכל הוסדר מראש.
בעלי בריתו השקטים בקרב נציגי הליגה יעכבו את עבודתה
של הממשלה בעניינים מנהליים שוליים, על מנת שהוא ייראה
אפקטיבי יותר כאשר יחסל ויבטל את כל העיכובים
וההשתהויות.
על בימת הנואמים דיבר בקול חדגוני נציגה של פלאנטת
האגאל, הוסטן פרו, על בעיה מסחרית, סכסוך בין מפעלי ונקי
לבין ממשלת פוריטרין בעניין הזכויות על הפטנטים והפצתן
של נוריות הזוהר שנעשו פופולריות יותר ויותר.
"הקונספט המקורי מתבסס על עבודה שנעשתה על-ידי
אסיסטנטית של המלומד טיו הולצמן אבל מפעלי ונקי שיווקו
את הטכנולוגיה בלא שתגמלו את פוריטרין בשום צורה," אמר
הנציג, הוסטן פרו. "אני מציע שנמנה ועדה שתבחן את העניין
ותשקול אותו כראוי, - "
עיבליס חייך בינו לבינו. כן, הוועדה שתוקם תוודא שלא
תהיה שום הכרעה בסוגיה זו. הוסטן פרו היה כמדומה
פוליטיקאי בלתי מוכשר שהכביד על פעילותה של הליגה
בבעיות בלתי חיוניות וגרם לממשל המסורבל להיראות בלתי
יעיל ממש כמו האימפריה הישנה. איש לא ידע כי הנציג
מהאגאל היה אחד מבעלי בריתו החשאים של עיבליס. הדבר
הלם להפליא את תכליתו של עיבליס - ככל שיראו הבריות
עד כמה הליגה אינה מסוגלת לפתור בעיות פשוטות, במיוחד
במהלך משברים, כך יועברו החלטות רבות יותר להכרעתה
של מועצת הג'יהאד, שבה הוא שלט...
כשהוא מחייך בביטחון, נכנס עיבליס ג'ינגו בדרמטיות
אל האולם. כבא-כוחה של סרינה באטלר עצמה, הוא היה דובר
האנושות והג'יהאד הקדוש שלה נגד מכונות החשיבה.
כתוֹם עשר שנים רצופות אלימות מאז השמדתה של הארץ
בנשק גרעיני פרש מאניון באטלר הזקן מתפקידו כמשנה-למלך
של הליגה, וביקש כי בתו סרינה תתמנה במקומו. היא נבחרה
פה אחד, אבל התעקשה להיקרא רק "משנה-למלך זמני" עד
שתסתיים המלחמה. עיבליס, ששמח שמחה גדולה על
ההתפתחות הזאת נדחק לצדה כיועצה הקרוב ביותר, כתב
למענה נאומים, חזר ועורר את להטה של המערכה הקדושה
נגד מכונות החשיבה.
כשראשו נישא אל על צעד על השטיח שכיסה את המעבר
והגיע אל קדמת האולם. הדמיות של תווי פניו המוגדלים של
עיבליס הופיעו על שני קירותיו הצדדיים של האולם. הוסטן
פרו חש להפגין נימוס, סיכם את דבריו במהירות וקד בפניו
קודם שירד מדוכן הנואמים. "אני מעביר את יתרת הזמן
שנקצבה לי לפטריארך הגדול."
עיבליס חצה את הבימה, שילב את ידיו לפניו והנהן
ברשמיות בתודה לנציג מהאגאל, שיצא במהירות מאזור
הנאומים. אך עוד בטרם הספיק לערוך את מחשבותיו, היתה
הפרעה מבין שורות הנציגים.
"הצעה לסדר!" הוא זיהה את האשה, מוניוסה צ'ן, נציגת
עולם ליגה נידח, פינקנון, הידועה כמחרחרת בעיות.
עיבליס פנה לעברה וכפה על עצמו ארשת סבלנית בעוד
היא קמה ואמרה, "בדברי קודם לכן הטלתי ספק בתבונה
שבהעברת אחריות נוספת למועצת הג'יהאד בלא הליך נאות
בפרלמנט. הדיון הזה נדחה עד אשר נציג מוסמך של המועצה
יופיע בפני המליאה הזאת." היא הניחה את זרועותיה השלובות
על חזה הקטן. "אני סבורה שהפטריארך הגדול מוסמך לדבר
בשמה של המועצה."
הוא שלח לעברה חיוך צונן. "אין זו הסיבה לכך שבאתי
היום לשאת את דברי בפני המליאה, מאדאם צ'ן."
אך האשה המכעיסה הזאת סירבה להתיישב במקומה. "עניין
שטרם יושב עדיין תלוי ועומד, אדוני. הנוהל התקין דורש כי
ננסה לפתור את הדברים קודם שנעבור לאיזשהו נושא אחר."
הוא חש בקוצר-רוחו של הקהל וידע כיצד להפעילו
לטובתו. הם באו כדי לשמוע אותו, ולא כדי להיות עדים
לדיונים על הצעות בלתי רלוונטיות. "את מעלה הוכחה מצוינת
לסיבה שבגינה היה צורך לכונן את מועצת הג'יהאד, כדי לקבל
החלטות מהירות וחיוניות בלא להיתקע בביצה של
הביורוקרטיה."
השומעים נהמו בהסכמה. וכעת חיוכו נעשה חמים יותר.
במשך שלוש-עשרה השנים הראשונות לאחר שהכריזה
סרינה באטלר על הג'יהאד, נאבק פרלמנט הליגה על מנת
לנהל עניינים דחופים הקשורים במלחמה במסגרת המערכת
המסורבלת שפעלה במשך מאות השנים הקודמות שבהן שרר
שלום מתוח. אבל לאחר הכישלונות שנחלה הליגה באלרם
ובמושבה פרידוט, כאשר הפוליטיקאים התמקחו במשך זמן
כה רב עד שכל מדינות החסות הללו חוסלו לגמרי בטרם הצליח
חיל החילוץ להגיע, נאמה סרינה באטלר בסערת רגשותיה
בפני הפרלמנט. היא התמרמרה והתקוממה על המעשה הנורא
והביעה - וזה היה חמור עוד יותר באוזני שומעיה - את
אכזבתה מכיוון שהם העדיפו את העיסוק במריבותיהם
הקטנוניות על המאבק באויב האמיתי.
עיבליס ג'ינגו שניצב לצדה קפץ על ההזדמנות והציע לכונן
"מועצת ג'יהאד" שתפקח על כל העניינים הקשורים במישרין
לג'יהאד, בעוד אשר סעיפים מסחריים, חברתיים ופנימיים יוכלו
להידון ולהתברר בישיבות בלתי מזורזות של הפרלמנט. ענייני
המלחמה דרשו מנהיגות זריזה והחלטית שאלף קולות הנציגים
בפרלמנט רק בלמו ועיכבו.
כך לפחות שכנע אותם עיבליס; הצעתו התקבלה ברוב
אדיר.
ובכל זאת, כעבור עשור שנים, המנהגים הפוליטיים הישנים
עדיין בלמו את ההתקדמות. עיבליס ששמח מאוד לשמוע נהמת
הסכמה העולה מהמושבים הפנה את מבטו אל הנציגה של
פינקנון בסבלנות מיוסרת. "ומהי שאלתך?"
מוניוסה צ'ן לא הבחינה כמדומה בהערות שהושמעו
מסביבה. "המועצה שלך חוזרת ומוצאת תחומים רבים יותר
ויותר המשתייכים לתחום השיפוט שלה. במקור, הוגבלתם
לפיקוח על צבא הג'יהאד בכל הקשור למבצעיו הצבאיים, כמו
גם לביטחון הפנים כפי שהוגשם על-ידי הג'יפול. אבל כעת
מטפלת המועצה בפליטים, מחלקת אספקה, מטילה מכסים
ומסים חדשים. איפה תסתיים ההתפשטות המטרידה הזאת של
סמכותה?"
עיבליס רשם לפניו להורות למפקד המשטרה שלו, יורק
ת'ור לפתוח בבירורים וחקירות שקטים לגבי הרקע של האשה
הזאת. ייתכן שיהיה נחוץ אפילו שמישהו "יגלה" ראיות
מרשיעות ל"שיתוף פעולה נפשע" של צ'ן עם מכונות החשיבה.
יורק ת'ור היה מיומן בארגונם של דברים שכאלה. אולי היא
חולה באיזושהי מחלה שעשויה להוביל למוות "פתאומי
ומצער".
הוא השיב בשלווה: "הטיפול בניצולים ובפליטים באזורי
הקרבות קשור באופן ישיר לסמכותה של המועצה כפי
שהוגדרה, וכן גם הכשרתם של רופאים קרביים וחלוקתם של
ציוד רפואי ומשלוחי מזון חיוניים. כאשר כבשנו שוב את
טינדאל מידי המכונות בשנה שעברה יזמה מועצת הג'יהאד
פעולות הצלה באופן מיידי. על-ידי הטלתם של מסי חירום
והחרמתם של פריטי מותרות מעולמות הליגה האמידים הענקנו
לאנשים המסכנים האלה מחסה, תרופות, תקווה. אילו השארנו
את העניינים הללו בידי פרלמנט הליגה, מאדאם צ'ן, הייתם
עדיין דנים בכך בישיבות פתוחות." הוא הסתובב אל דוכן
הנואמים והוסיף, כאילו המחשבה צצה בראשו זה אך, "לא
שמעתי שום תלונות מאוכלוסיית טינדאל."
"אבל הרחבת תחומיה של המועצת בלא הצבעה - "
עיבליס השמיע קול של קוצר-רוח. "אני יכול לדון איתך
בשאלות אלה במשך שעות, אבל האם זה באמת מה שהאנשים
כאן רוצים לשמוע?" הוא הרים את ידיו בתנועת שאלה, וצעקות
וקריאות בוז מתוזמנות היטב הדהדו בין השורות; אחדים
מהגינויים נוזמו על-ידי אנשיו, כמובן, אבל רבים היו ספונטניים.
"ואולם אני מתייצב היום בפני המועצה הזאת כדי לחלוק ידע
מסוים שנתגלה באחרונה בכתובות מואדרו עתיקות."
בידיו החזקות אחז נדבך היסטורי חשוב, שביב קדום של
אבן חקוקה הנתונה בין שני גיליונות פלאז עמידים לריסוק.
הוא הציב את המסגרת על דוכן הנואמים. "חלק זה מאבן רוניות
נחשף בעולם בלתי נושב לפני מאתיים שנה, אך לא תורגם.
עד עתה."
הקהל המסוקרן השתתק. מוניוסה צ'ן נבוכה, ואחר-כך
התיישבה בגמלוניות אף בלא שהסירה רשמית את שאלתה.
"הצפנים הללו נכתבו על-ידי נביא שמת זה כבר בלשון
שנודעה כמואדרו, ונחקקו חקיקת תמיד על סלע מצופה. על-
פי הסברה, המילים מן העבר הן מהארץ, עולם האם של
האנושות." הוא הסתובב כדי להביט בכוהן בגלימה הצהובה
ליד המוח הקדום במכל הקיום שלו. "הקוגיטור קווינה שסייעה
לי בתרגום סמלי הרוניות הקדומים הללו אפשרה לי להבין.
קווינה, האם תיאותי להעניק לנו את הנחייתך?"
הנזיר המשמש את הקוגיטור קם בהיסוס מסוים ואחר-כך
נשא את המכל המפואר של המוח אל שולחן זהב ליד דוכן
הנואמים. עיבליס חש התרגשות בעומדו ליד מוח נפלא כל-
כך. האיש בגלימה הכתומה המתין.
עיבליס, שאזר עוז הודות לקרבתו לקווינה מישש את
הרוניות המורכבות בקצה אצבעו. הקהל נשאר דמום ומרותק
למתרחש כשהוא החל לקרוא, מקפיד לבטא את העיצורים
החדים ואת ההברות הרכות. קולות מוזרים, בלתי מובנים הדהדו
ברחבי האולם העצום, הילכו קסם על הקהל.
כשעיבליס נעצר, הידק הכוהן של הקוגיטור את כף ידו על
גבי המכל המעוצב המכיל את מוחה החי של קווינה, ואחר-כך
טבל מעט מעט את אצבעותיו בנוזל הכחול החיוור. באמצעות
הקשר הזה, תרגם את המילים במואדרו בקול שנשמע כאילו
נישא ממרחקים - כאילו דיבר ממרחק של עידנים קודמים.
אבן הרוניות ניזוקה באסון קדום שהותיר בה סימני שרפה
וחורים עמוקים, אמר. אמנם, אחדים מהמשפטים מקוטעים,
חסרות בהם מילים, אך השאר סיפרו על מלחמה נוראה
שבמהלכה מתו אנשים רבים מיתה מחרידה. לבסוף אמר, "אם
נצטט את הנביא האלמוני, 'אלף אלפי פורענויות יתרחשו בטרם
ימצאו אנשינו את דרכם אל גן-עדן'."
עיבליס שחיכה לרגע הזה הבזיק חיוך זוהר, בוטח וצעק:
"האין זה ברור? בני-אדם בני חורין סבלו אלף שנים תחת
עוּלָם של המכקים ואדוניהם, המכונות. האינכם מבינים? תקופת
הפורענות שלנו נסתיימה - אם רק נבחר להגשים זאת."
הנוזלחשמל הכחול במכל הקוגיטור התערבל והכוהן העביר
את המסר של קווינה לנאספים, "חלק זה של אבן הרוניות אינו
מכיל את הנבואה בשלמותה, המסר אינו שלם."
עיבליס המשיך לקדם את עניינו, "אנחנו חייבים תמיד
להתמודד עם הסכנה הגלומה בלא ידוע וכן גם בתקווה. אחת
מקבוצות הקרב שלנו יצאה לאנבוס 4 כדי להגן על המקום
מפני התערבות רובוטית שהסתמנה לא כבר - אך לא די בזה.
כבני-אדם חופשיים, שומה עלינו לפעול בעוצמה כדי לתפוס
שוב את כל העולמות המסונכרנים, לשחרר את האוכלוסיות
האנושיות המשועבדות שלהם. רק בדרך זו יסתיימו תלאותינו,
כפי שטוענת הנבואה של אבן הרוניות. כפי שנחזה, אלף שנים
חלפו כבר. כעת עלינו למצוא את דרכנו אל גן-עדן ולהשתחרר
מעולן של המכונות השטניות. אני קורא להגדיל את כוחות
הג'יהאד, להוסיף ספינות מלחמה וחיילים מסורים, לצאת
במתקפות מחודשות נגד אומניוס."
סערה גוברת ערבלה את הנוזל במכל. "ועוד מתים," תרגם
הכהן.
"ועוד גיבורים!" עיבליס הגביר את קולו ופניו הוארו בזוהר
נרגש. "כפי שאומרת קווינה החכמה, בידינו רק חלק זה של
הרוניה. לפיכך, כבני-אדם, אנו חייבים לבחור בפרשנות הטובה
ביותר. האם יש בנו העוז לשלם את המחיר הנחוץ כדי לגרום
לנבואה להתממש?"
באופן פתאומי, עוד בטרם הספיקה קווינה להשמיע
איזושהי הערה סותרת, הודה הפטריארך הגדול לקוגיטור ולנזיר
המשמש אותה. אף שעיבליס העריץ את הפילוסוף ממין נקבה,
למרבה הצער קווינה הקדישה חלק ניכר מזמנה להגות
ולרעיונות פילוסופיים סותרים, בלא להבין את מציאות
הג'יהאד.
אבל לעיבליס היו מטרות מעשיות. קהלו הנלהב לא
התעניין כלל בדקויות פילוסופיות.
קולו של הפטריארך הגדול הדהד, עלה וירד בהטעמות
מחושבות מראש. "על ניצחוננו שילמנו בדם אנושי. בנה הקט
של סרינה באטלר כבר שילם את המחיר הזה, כמו גם מיליוני
חיילים עזי נפש של הג'יהאד. הניצחון הסופי לא רק מצדיק
קורבן כזה - הוא דורש זאת. תבוסה לא תעלה על הדעת.
עצם קיומנו מוטל על כף המאזניים."
ברחבי האולם הנהנו ראשים, ועיבליס חייך בנפשו פנימה
בשביעות רצון. אף שהנזיר הכהן נשאר דומם ליד מכל המוח
העשוי פלאז, חש הפטריארך הגדול כי קווינה עשויה אפילו
להסכים. איש לא יכול לעמוד בפני דבריו, בפני הלהט שלו.
דמעות הערכה התנוצצו בגלוי בעיני עיבליס, בדיוק במידה
שתָעיד עד כמה יקרה לו באמת האנושות.
סוף עמוד 33