שברירי מציאות שהיתה ואיננה עוד הם הרקע לקובץ סיפורים זה. חיי ראשונים חולמים, שהגיעו לזיקנה ועומדים על סף מותם. אלגיה עדינה על אמונה תמה שאבדה וכוחות־נפש שכמו כלו ואינם.
המחברת, ילידת עין־גנים (מושב העובדים הראשון, מיסודה של מפלגת הפועל הצעיר), מנסה להיות לפה לכל האנשים הללו, שבחייהם לא הרבו דברים, אלא ביקשו להיות מופת במעשיהם.
הספר זכה בפרס ביכורים לסיפור הקצר ע"ש דב גורפונג, תשמ"ז.