הגראף לב ניקולאייביץ' טולסטוי נולד ב-1828 באחוזת אבותיו יאסנאיה פוליאנה, 160 ק"מ דרומית למוסקבה. הוריו מתו עליו בילדותו, והוא גדל אצל קרובי משפחה. בגיל 16 התחיל את לימודיו באוניברסיטה של קאזאן, אך מבלי לסיימם חזר כעבור 3 שנים ליאסנאיה פוליאנה, שם ניסה לארגן מחדש את משק האחוזה. עד מהרה מאס בחיי הכפר והעדיף על פניהם את חיי החברה התוססים בטרקליני החברה הגבוהה של מוסקבה ופטרבורג. ב-1851 הצטרף לצבא והשתתף בקרבות נגד שבטי ההרים בקאווקאז. בשעות הפנאי התחיל לכתוב, וב-1852 התפרסמה יצירתו הראשונה, "ילדוּת". ב-1854 השתתף במלחמת קרים והעלה את רשמיו על הכתב ב"סיפורי סוואסטופול". ב-1856 עזב את הצבא, ולאחר כמה מסעות באירופה חזר ליאסנאיה פוליאנה, שם התחיל להתעסק במרץ בחקלאות ובחינוך ילדי האיכרים. ב-1862 נשא לאשה את סופי ברס, והוליד איתה 13 ילדים. עד סמוך לסוף שנות השבעים ניהל חיי נישואים מאושרים, ראה ברכה בניהול אחוזתו והשלים את שתי יצירותיו הגדולות ביותר, "מלחמה ושלום" ו"אנה קארנינה".
אחרי השלמת "אנה קארנינה" פקד את טולסטוי משבר רוחני עמוק, שהתבטא בחיפושים נואשים אחר דת ואמונה שיעניקו משמעות לחייו. ב"וידוי" שכתב ב-1878-79 נתן ביטוי לייסורי הנפש הקשים שהיו מנת חלקו בימי המשבר. בסופו של דבר הגיע למסקנה שבתורתו של ישוע, כםי שהיא מופיעה בברית החדשה (אך לא בדוגמות של הכנסיה!) מצויה התשובה לכל לבטיו. הוא פנה עורף ליצירה האמנותית, הקדיש את כתיבתו בעיקר להגיגים בענייני חינוך, דת ומוסר וניסה לבסס את חייו על עקרונות נזיריים: הקפיד להתלבש כאחד המוז'יקים, נהיה צמחוני, והתכחש לחיי הבשר בכלל. טולסטוי מת ב-1910.