טל מרמלשטיין על 'שירים לעמליה'

איורים: עפרה עמית (עם עובד)

בספרות ילדים צריך לדייק, על אחת כמה וכמה בשירים לילדים. במילים ספורות צריך לבנות עולם אמין ושלם. כמו כן, שירים מוצלחים לילדים יצליחו לגעת ולחדור גם לנפש מבוגרת ולמודת ניסיון. כאלה הם שיריה של דפנה בן-צבי, שספרה הרביעי לילדים, "שירים לעמליה", רואה אור כעת בסידרת שירים לפעוטות של הוצאת עם עובד.

בדומה לספריה הקודמים, "הצב מצב" ו"הצב מצב בעמק רפאים" (שניהם ראו אור בהוצאת הקיבוץ המאוחד), בן-צבי אינה נרתעת מלעסוק ברגשות קודרים, בכאלה שלא תמיד מעובדים אצל ילדים, למשל, חרדת נטישה, בדידות ופחד, ועושה זאת בצורה מעודנת, חכמה ואף מצחיקה, גם הודות לאיוריה היפהפיים של עפרה עמית, שמבליטים את דוק העצב שעובר בשירים.

השירים מספרים את חוויית הילדות של הילדה עמליה דרך התחנות המוכרות לכולנו: הגן, יום ההולדת והמפגש עם אח או אחות חדשים. חומרי המציאות הפשוטים, שכוללים ירח, כוכבים, שקיעה או גל בים, הם עולם ומלואו ומהווים פתח מגרה ומיידי עבור עמליה להפליג אל עולמות אינסופיים, שמשמשים גורם מרגיע ומייצב מול תהיות מפחידות, שבן-צבי ביודעין לא עונה עליהן, לדוגמה: מתי אמא תחזור בשיר "אמא נסעה".