יולי

מאז מותו לא פסקו הניסיונות לנכס את רעיונותיו של פרידריך ניטשה למטרות פוליטיות ותרבותיות מגוונות. בגרמניה היו לניסיונות אלה תוצאות הרות גורל. פרופ' סטיבן אשהיים מתאר כרוניקה מאלפת של נוכחות הפילוסוף בחיים ובפוליטיקה הגרמניים, ממפנה המאה העשרים עד לאיחוד גרמניה בשלהי המאה. פרידריך ניטשה בסיפור זה הוא הוגה דעות, שיצירתו הותאמה לשפע מפעלים מנוגדים.

ייצוג העניין הערבי בסיפורת העברית של המאה העשרים משקף את הדימוי העצמי הציוני של החברה היהודית בימי המדינה-בדרך ולאחר מכן – של החברה במדינת ישראל. מעבר לגדר עוקב אחר ייצוגיו של נושא זה בשלביו השונים.

"התרבות קובעת את האנושיות הייחודית של כל אדם. אם אנו מצווים לנהוג כבוד בבני אדם, כי אז אנו מצווים גם לנהוג כבוד בתרבויות המכוננות את הזהויות של בני האדם. מי ששולט במשפט מסוגל לשלוט באמצעותו בתרבות, ובעקבות זאת גם בתודעותיהם של בני האדם וביחסים החברתיים המתקיימים בין בני האדם."

יצירה אפית יחידה במינה, המשחזרת, טוֹוה ושוזרת זה בזה את סיפוריהם של נרדפים, עקורים, נרצחים ומנודים של העת החדשה. מוניוס מולינה נטל לו כאן חירות נועזת – לשאוב את השראתו הן מן התיעוד ההיסטורי והן מדמיונו שלו, לשלב אסתטיקה עם מוסר, סיפורת עם הגות, ולסחוף אל המזיגה המורכבת הזאת את קוראיו בכוח משיכה כשל מגנט, עד כדי סחרור כמעט, בווירטואוזיות הלשונית והסגנונית שלו.