יולי-אוגוסט

יוכי שלח, מרצה לקולנוע, ספרות ומגדר, מיקמה את העלילה הבלשית בשכונת ילדותה, והדמויות בה זוכות למבט קרוב ואינטימי. מעבר לתעלומה ולשני פתרונותיה — האחד ממשי והאחר רשמי בלבד — עולה תמונה של ישראל בימים גורליים שהשפעתם נמשכת עד היום.

בּוּמֶלֶךְ מִשְׁתַּעֲמֵם לְבַדּוֹ. הוּא יוֹצֵא לְשׁוֹטֵט וּפוֹגֵשׁ אֶת בּוּבִּינָה הַשּׁוֹבָבָה. בּוּבִּינָה מַצִּיעָה לְשַׂחֵק מִשְׂחָקִים, אֲבָל בּוּמֶלֶךְ מַמְצִיא תֵּרוּצִים. הוּא חוֹשֵׁשׁ לָרוּץ, מְסָרֵב לִקְפֹּץ, וּלְבַסּוֹף מוֹצֵא אֶת עַצְמוֹ בַּבֹּץ. לְפָחוֹת הוּא לֹא לְבַד.

ספר זה מגולל את סיפור חייו של דוד פוגל, ובתוך כך מפגיש אותנו עם יצירותיו המופלאות, בשירה ובפרוזה - ובכללן 'לפני השער האפל', 'חיי נישואים', 'לעבר הדממה' ו'רומן וינאי'. פוגל מתגלה כסופר חדשן ופורץ דרך, שהשכיל להוליך את שפת השירה העברית ואת סיפור העברי בנתיבים שלא נודעו קודם לכן.

פאב תל־אביבי לא מן המרכזיים, שעת ערב מאוחרת. זוגות אחדים יושבים שם, גם כמה יחידים.כלפי חוץ הכול נראה כמו בכל יום ראשון, שרק מעטים באים בו, אבל המשמרת המסוימת הזאת לא תסתיים בשלום – לפחות גופה אחת, שתתגלה באיחור, יהיה קשה מאוד לזהות. של מי מהם?

מקרא לישראל" הוא פירוש חדיש ומקצועי למקרא, הנסמך על רובדי התרבות היהודית לדורותיה. מטרת הפירוש, בין השאר, להביא לפני הקורא דיונים שהתעוררו במשך הדורות בקשר לסוגיות הגותיות-פרשניות או היסטוריות מיוחדות – דיונים המשקפים את מקום המקרא בתרבות ישראל והעמים.

בספר זה מובאים לראשונה בעברית כל סיפוריו הקצרים של רוברטו בולניו, ואלה מציגים מגוון מפתיע של נושאים ומקומות התרחשות, של דמויות, של קולות ושל מצבי רוח. הסיפורים עומדים בדיאלוג מרתק עם הרומנים ומעניקים לקוראים מפתח יחיד במינו לעולמו הבלתי נדלה של הסופר הצ'ילני.

רומן היסטוריה חלופית מבריק, שמעלה השערה: שלושה דברים חסרו לאינדיאנים כדי לעמוד בפני הכובשים הספרדים: תנו להם סוסים, ברזל ונוגדנים למחלות, ושיניתם את תולדות העולם. יצירתו של לורן בינה, זוכה פרס גונקור ופרס האקדמיה הצרפתית לרומן זה, מביאה סיפור של גלובליזציה הפוכה – בזכות כישרונו המופלג, נדמה כי ביסודו של דבר רק קוצו של יו"ד חסַר כדי שתנצח ותהיה למציאות.

מוֹצֵץ. הַדָּבָר הַזֶּה שֶׁאִי אֶפְשָׁר בִּלְעָדָיו, יֵשׁ יָמִים שֶׁהוּא בְּכָל מָקוֹם, יֵשׁ יָמִים שֶׁהוּא בְּשׁוּם מָקוֹם. אֵיפֹה צֵצִי? צֵצִי הוּא הַסֵּפֶר הָרִאשׁוֹן בִּטְרִילוֹגְיַת 'בָּרוּךְ הַבָּא לָעוֹלָם', לְצדַ 'שְׂמיִכיִ' וְ'קָקִי כָּאן'.

פִּתְאוֹם הַהַרְגָּשָׁה הַזֹּאת – שֶׁצָּרִיךְ לָלֶכֶת לַעֲשׂוֹת קָקִי! הַחִתּוּל כּלָ כּךְָ קָרוֹב וְנוֹחַ, וְאוּלַי בְּכָל זֹאת, בַּפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה, נַצְלִיחַ לַעֲשׂוֹת בַּסִּיר? קָקיִ כּאָן הוּא הַסֵּפֶר הַשֵּׁנִי בִּטְרִילוֹגְיַת, בָּרוּךְ הַבּא לָעוֹלָם, לְצַד שְׂמִיכִי וְצֵצִי.

מי יוצא דופן: תפוז, קלמנטינה, מנדרינה, לימון או שמוליק? נשמע קל? רגע, שכחתי – מותר לענות הכול, רק לא שמוליק. הבנתם? אף פעם לא שמוליק. שמוליק – לא! אה כן, ויש גם לימון אחד נודניק. אל תיתנו לו לבלבל אתכם. בקיצור, זה ספר בכלל לא רגיל עם חידות קשות וממש מצחיקות.

שְׂמִיכִי בָּאָה אִתָּנוּ לְכָל מָקוֹם: לָאוֹטוֹ, לַגַּן, לְסַבָּא וְסָבְתָא. רַק אִתָּהּ אֶפְשָׁר בֶּאֱמֶת לְהֵרָגַע וּלְהַרְגִּישׁ כְּמוֹ בַּבַּיִת . שְׂמיִכיִ הוּא הַסֵּפֶר הַשְּׁלִישִׁי בִּטְרִילוֹגְיַת בָּרוּךְ הַבָּא לָעוֹלָם, לְצדַ צֵצִי וְקָקיִ כָּאן.