ינואר-פברואר

אהבתו העמוקה וארוכת השנים לאשתו אנה הגדירה את חייו של באומגרטנר, אך אנה נהרגה בתאונת שחייה לפני תשע שנים. כעת, על סף פרישה, הוא מנסה לחיות בהיעדרה ומתאמץ למצוא שוב אהבה שתיתן לו אחיזה בחיים. בקולו השנון, החמים והמלא הומור, מזכה אוסטר את קוראיו הנאמנים בסיפור המזקק את יופיים של רגעים קטנים בחיי היום־יום.

הספר בוחן את היצירה התיעודית הישראלית מאז ימי סרטי ההסברה של שנות החמישים עד עלייתו של קולנוע תיעודי מודרניסטי בשנות השישים והשבעים של המאה שעברה. קולנוע זה קרא תיגר על אופני ההבעה המוסדיים ועסק, בעיקר עם הקמתה של הטלוויזיה הישראלית, בסוגיות פוליטיות וחברתיות כמו אפליה לרעה על בסיס אתני ומעמדי, כיבוש, זנות וסמים ודיכוי פוליטי.

זה סיפורו של קיץ של כמיהות מושתקות, גישושים מהוססים ופשרות לרגע, שטעמן חמוץ־מתוק. סיפור אהבה מהוסס בין זה שאינו חוזר לזו שאינה עוזבת, קו שבור בין כאבים חדשים לכאבים ישנים, ומתוכו נבחנות עלילות חייהם מחדש. ספרה הקודם הוגדר "הישג בלתי רגיל", כאן היא מרחיבה את מנעד הקולות שהיא שולטת בהם ומתקדמת צעד נוסף בדרכה אל קדמת הבמה הספרותית.

פרנקי יצרה בנעוריה את הכרזה שעוררה מהומת אלוהים אשר ארצות הברית לא ידעה כמותה, אותה כרזה שעוררה אין־ספור שמועות ואגדות עירוניות והייתה השראה ללהקות, לספרים ולכיתות סודיות ועודה מודפסת על טי שירטס בכל רחבי העולם. ועכשיו שאלה אחת מעיתונאית נמרצת מערערת את עולמה השלֵו של פרנקי מן היסוד.