ישי שריד נולד בתל אביב ב־1965. שירת בצה"ל כקצין מודיעין, למד באוניברסיטה העברית ובהווארד וכיום עובד כעורך דין. ספרו לימסול (עם עובד 2009) זכה להצלחה נאה, תורגם לתשע שפות (אנגלית, צרפתית, גרמנית, סינית, טורקית, איטלקית, ספרדית, קטלנית ודנית), זכה ב"פרס הגדול לספרות בלשית" בצרפת ובפרס הבין לאומי על שם מריסה ג'ורג'טי הניתן בטרייסטה שבאיטליה וכן נכלל ברשימה הקצרה של פרס IMPAC היוקרתי המחולק בדבלין. גן נעמי (עם עובד 2013) נכלל ברשימה הקצרה של 'פרס ספיר'. השלישי (עם עובד 2015), ספרו הרביעי, היה מועמד לפרס ספיר 2016 ברשימה הארוכה וזכה בפרס ברנשטיין לשנת 2016. מפלצת הזיכרון (עם עובד 2017) תורגם לאנגלית, גרמנית, איטלקית, צרפתית, פולנית, הונגרית, ספרדית וקטלנית. הספר נכלל ברשימת 100 הספרים הראויים לציון של הניו יורק טיימס לשנת 2020 ועובד להצגת יחיד ע"י בן יוסיפוביץ'. ההצגה זכתה בפרס ההצגה הטובה ביותר בפסטיבל תיאטרונטו לשנת 2021 . מנצחת (עם עובד 2020) תורגם לאנגלית, גרמנית, ספרדית וקטלנית. מגלה החולשות, (עם עובד 2023) זכה בפרס היצירה לסופרים עבריים ובפרס ברנר לשנת 2023. הפאנליסט (עם עובד 2024) הוא ספרו האחרון.
זוכה פרס ראש הממשלה על שם לוי אשכול לשנת 2022. מנימוקי השופטים: בשבעת הרומנים שפרסם ישי שריד הוא מיקם את עצמו בלב המערכת הספרותית הישראלית. הרומנים שלו עוסקים באספקטים שונים של הישראליות, מתוך עניין עמוק בעבר, בהווה ובעתיד של ישראל. שריד משמר מסורת ספרותית יקרה, זו של הסופר המעורב, האכפתי, הציבורי, הצופה לבית ישראל. במיטבו שריד מצליח הן לגרום הנאה גדולה לקורא, למשל, באמצעות בניית מתח עלילתי מרשים, והן לעורר את הקורא למחשבה על סוגיות מרכזיות בחיינו, כגון מקומו של האתוס הצבאי בישראל של היום; מקומו של זיכרון השואה; הסכנה בהתנהלות לא ריאליסטית לאור תפיסות משיחיות ועוד.
צילום המחבר: Michal Korta