הימים – שנות השלושים. המקום – פולין בעתות המצוקה הכלכלית והפוליטית, בצל המשבר העולמי של 1929 והתחזקותה של גרמניה הנאצית. הקולות – קולות מן העדה היהודית בפולין, שמרבית בניה ובנותיה נידונו בעת הזאת לחיי ניוון מחמת דלות שעל סף רעב, דיכוי ורדיפות וחוסר מוצא מן המלכודת ההולכת ונסגרת עליהם מכל עבר.
יאש, אינטקטואל שהיגר בצעירותו לניו-יורק ובא משם לביקור קצר בארץ הולדתו כדי להיפרד מאמו הגוססת, מוצא עצמו מקשיב לקולות האלה. והנה, מן פלא קם פה, ספק אנושי ספק ספרותי: לא רק עליבות ואימה וצער שומעת אוזנו ומשמיע סיפורו, כי אם גם התרוצצות אדירה של כוחות חיים ורצון חיים, ואפילו תקווה ואמונה בעתיד, מתוך איזה תום ראשוני ששובר את כל מחסומי הפיכחון והכרת המציאות לאשורה. כך בקולם של פשוטי עם וכך בקולם של אינטלקטואלים, בקולם של עניים מרודים ובקולם של עשירים "חדשים". הקשב של יאש, עם ההומור הכבוש שבו, הידיעה והאמפתיה, הצניעות והסלחנות, מאפשר להעמיק ולחוש בזעקתם לא רק את החולשה כי אם גם את העוצמה, לא רק את הגיחוך והפאתוס כי אם גם את מה שמעבר להם – את חיוניות הנשמה המסרבת לדעוך.
רומן אוטוביוגרפי מיוחד במינו של המוכשר והשנון שבמשוררי המודרניזם היידי באמריקה, בלוויית אחרית דבר מקיפה של המתרגם, דן מירון.