לאור השקיעה - קהילת בידור ותרבות - על 'הפרש הפולני'

"...ואז, פתאום – ואו, ואיזה ואו.
ובכן, זה אחד מסיפורי האהבה היפים ביותר שקראתי, אהבתם של מנואל ונדיה, גבר ואישה זרים זה לזה אך גם קרובים באופן שמתגלה אט אט, ספרדים במוצאם החיים בגלות מארצם ומעצמם, הנפגשים במקרה ונסחפים בנחשול אדיר של אהבה ותשוקה. נקודת המוצא של העלילה מפתיעה, וכך גם הגילויים הנפרשים לאורכה ובייחוד בסופה. הספר מספר בעצם את סיפורה של העיר האנדלוסית מאחינה, שם בדוי, העיר שבה נולד וגדל מנואל ובה עוצב אופיו, ואותה גם עזב בזעם, עשרות שנים אחרי שעזב אותה אביה של נדיה, גנרל בצבא הרפובליקני שלא השלים עם ניצחון פרנקו. תיאור ילדותו והתבגרותו של הבחור, סביו והוריו, המיתוסים המיוחדים של העיר, בייחוד הסיפור על העלמה החנוטה שהתגלתה באחד הבתים הישנים, העבודה הקשה במטעי הזיתים, מוזיקת הרוק של שנות השישים והשבעים והשפעתה על המתבגרים, הנצחת חיי העיר על ידי הצלם רמירו שאוסף הצילומים שלו ממלא תפקיד מרכזי ברומן – כל אלה ועוד אינסוף פרטי חיים מגוונים נמסרים בלשון תיאורית חושנית ומענגת. להיסטוריה של ספרד, בייחוד זו של מלחמת האזרחים, יש נוכחות חזקה.
ואני חוזר ומזכיר את האהבה העצומה שבין שני גיבורי הרומן, המהווה מעין סיפור מסגרת, אהבה שתיאוריה עזים ביותר, חושניים וארוטיים, כשם שהם עדינים ויפים עד מאוד.
זה ספר נהדר, שתרגומה הנפלא של טל ניצן הופך אותו לחגיגת קריאה גם לקורא העברי.
למרות שהספר נקרא 'הפרש הפולני', על שם ציור של הולנדי בשם רמברנדט, ועלילתו מתרחשת גם בניו יורק ובבריסל, ומי שמדווח עליו כאן הוא ישראלי שהקריאה התערבבה לו עם מסע בווייטנאם ובקמבודיה – למרות כל אלה זה ספר ספרדי מאוד, של מי שחיבר גם ספר גדול אחר, ששמו 'ספרד'. אך על אף ספרדיותו המובהקת של הספר, אני הרגשתי קרוב אליו מאוד, כי העיר מאחינה שלו, שהיא גם מקונדו וגם איתקה, היא גם הקיבוץ שממנו באתי."

מרץ 2014.